החקיקה האנטי-יהודית והשלכותיה
התחיקה האנטי-יהודית הייתה הביטוי הרשמי של מדיניות ממשלת בולגריה כלפי היהודים, אך היא לא הייתה ביטויה הראשון של המדיניות האנטישמית הממשלתית
השתתפות הנוער היהודי בתנועות מרי בבולגריה
בסוף 1940, שנה אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה, הפכה בולגריה לבת-ברית של גרמניה הנאצית. מלך בולגריה – בוריס השלישי, מינה ממשלה שבראשה הועמד הפרופסור לארכיאולוגיה – בוגדן פילוב, תומך נלהב בגרמניה הנאצית, חבר בארגון פרו-נאצי ואנטישמי מוצהר. המשטר שבראשו עמדו המלך וממשלתו הפרו-נאצית זכה לכינוי "המשטר הפשיסטי". בדצמבר 1940 אישר הפרלמנט "חוק להגנת האומה" – חוק אנטישמי […]
השתתפות יהודי בולגריה במלחמה נגד הגרמנים 1944-45 – "מלחמת המולדת"
ב"מלחמת המולדת" נטלו חלק גם היהודים תושבי בולגריה – אזרחי המדינה. אוכלוסיית בולגריה באותה עת מנתה כ-7 מיליון נפש ואילו הקהילה היהודית בגבולות בולגריה – 49 אלף נפש. לשורות הצבא גויסו יהודים מכמה קבוצות: חייבי גיוס חובה ומתנדבים, ביניהם בלטו: פרטיזנים לשעבר, אסירים פוליטיים של המשטר הקודם ששוחררו ממאסרם ומתנדבים אחרים. לאחר השתלטות המפלגה הקומוניסטית על […]
עובדי כפייה יהודים בבולגריה במלה"ע השנייה
מספר היהודים שעבדו במחנות לפי הערכות שונות נע בין 9,000 – 10,000 גברים, כחמישית מכל קהילת יהודי בולגריה. עם נפילת המשטר הפשיסטי ב-9 בספטמבר 1944 נסגרו מחנות העבודה והגברים היהודים שבו לבתיהם.
יהודי בולגריה בין איום להשמדה לבין התחדשות לאומית
הרצאתו של ד"ר שלמה שאלתיאל ביום עיון שנערך באפריל 2018 באוניברסיטת בר-אילן על יהודי בולגריה במלה"ע השנייה ועד לעלייתם ארצה (1939-1949)
ראשית התנועה הציונית בבולגריה
ד"ר יוסף קונפורטי – הרצאה באונ. בר-אילן ביום עיון שנערך ב-30 באפריל 2018
משפט עלילת דם בוורָאטצָה
לאורך ההיסטוריה, היו הבולגרים סובלניים יותר ליהודים מאשר אירופאים אחרים. היו אמנם ביטויים של אנטישמיות; עם זאת, מעולם לא גורשו יהודים מבולגריה כמו מאנגליה, צרפת, ספרד והונגריה. להיפך: אוכלוסיית יהודי בולגריה גדלה עם בואם של יהודים שגורשו מהונגריה במאה הארבע-עשרה ומספרד במאה החמש-עשרה. אולם, עם הכרזת עצמאותה של בולגריה בשנת 1878 הפכו היהודים שעיר לעזאזל […]
משפט עלילת דם ביאמבול
עם הכרזת עצמאותה של בולגריה בשנת 1878 הפכו היהודים שעיר לעזאזל למאות השנים של דיכוי טורקי. האנטישמיות הבולגרית באותה תקופה מיוחסת בעיקר למעמד המיוחס ממנו נהנו היהודים תחת השלטון התורכי. כתוצאה, בארבעת העשורים שלאחר השחרור, היו היהודים נתונים למעשי זוועה שהכריחו אותם לעזוב את הערים ניקופול, וידין, יאמבול, קזנלאק וסטארה-זגורה, ולעבור לערים אחרות בבולגריה או […]
בולגריה ויהודיה
סקירה היסטורית על היהודים בבולגריה ומצבם מהעת הקדומה ועד ימינו