fbpx
אנה ונטורה
אנה ונטורה | צילום: באדיבות אוסף קומפורטי על יהדות בולגריה

השתתפות הנוער היהודי בתנועות מרי בבולגריה

בסוף 1940, שנה אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה, הפכה בולגריה לבת-ברית של גרמניה הנאצית. מלך בולגריה – בוריס השלישי, מינה ממשלה שבראשה הועמד הפרופסור לארכיאולוגיה – בוגדן פילוב, תומך נלהב בגרמניה הנאצית, חבר בארגון פרו-נאצי ואנטישמי מוצהר. המשטר שבראשו עמדו המלך וממשלתו הפרו-נאצית זכה לכינוי "המשטר הפשיסטי". 

בדצמבר 1940 אישר הפרלמנט "חוק להגנת האומה" – חוק אנטישמי ששלל מהיהודים את זכויותיהם האזרחיות, בזז את רכושם, נטל מהם את החופש והפך אותם למטרה לרדיפות אנטישמיות. מצבם הכלכלי של היהודים נפגע מאד בעקבות הרדיפות. נטילת החופש התבטאה גם בגיוס כל הגברים היהודים בין הגילים 20-46 לעבודות כפייה.

ב-1 במרץ 1941 הצטרפה בולגריה באופן רשמי למדינות ה"ציר" – גרמניה, איטליה ויפן. עם הצטרפותה, התירה ממשלת בולגריה לצבא הגרמני להשתמש בטריטוריה הבולגרית לצורכי מעבר, כדי לכבוש את יוון ויוגוסלביה. בהמשך 1941 פלשה גרמניה לברית המועצות. בולגריה לא הצטרפה למלחמה נגד ברית המועצות, אך צבאה עזר לגרמניה להשלים את הכיבוש על חבל מקדוניה ביוגוסלביה. 

החיבור עם גרמניה הנאצית לא התקבלה על דעת כל שכבות הציבור. כמה מן המפלגות שפורקו בצו ממשלתי ובייחוד המפלגה הקומוניסטית, שהייתה במחתרת אך היו לה תומכים רבים בציבור, התנגדו למדיניות הפרו-גרמנית של הממשלה.

החלו להגיע גם שמועות על גורל יהודי אירופה שנכבשו ע"י גרמניה הנאצית. בקהילה היהודית התגבשו שלש גישות שונות לגבי העמדה שעל יהודי בולגריה לנקוט:

ההנהגה הוותיקה סברה בתחילה שלא מרחפת סכנת חיים ממשית על יהדות בולגריה. (בהמשך, הובילה ההנהגה בהצלחה פעולות שגרמו לביטול תכנית הממשלה שנרקמה עם הגרמנים, לשלוח את יהודי בולגריה למחנות ההשמדה). 

מגמה שנייה שלטה בקרב בוגרי תנועות הנוער הציוניות (שהיוו חלק ניכר בקרב הדור הצעיר של יהודי בולגריה). לפיה, האסון שהתרחש בקרב יהדות אירופה לא יפסח על יהודי בולגריה והפתרון לנוכח סכנת ההשמדה הוא עליה. ומאחר ולא היו סרטיפיקטים (רישיונות ממשלת המנדט לעלות) יש להשתמש בכל דרך אפשרית, כולל, כמובן, עליה בלתי לגאלית.


גם הקומוניסטים בקרב היהודים סברו שהאסון לא יפסח על יהדות בולגריה. הם התנגדו אידאולוגית לעלייה לא"י ומכל מקום לא ראו בעלייה פתרון מעשי להצלת היהודים, כי ממילא דרכי העליה חסומות. לכן הם סברו שהדרך היחידה היא מלחמה במשטר הפשיסטי, וכל אזרחי בולגריה, כולל היהודים, חייבים להצטרף למאבק.

מגמה אחרונה זאת גרמה להתלבטות רעיונית בקרב בוגרי תנועת הנוער הציוניות מהשמאל. יש לציין שהתנועות פורקו ע"י השלטונות (כמו כל המסגרות הפוליטיות האחרות, כולל מפלגות כמובן).  הקנים של התנועות נסגרו, אך הקשרים בין הבוגרים נמשכו. מתנגדי ההצטרפות למאבק, אותו הובילו הקומוניסטים (שהיו אויבי התנועה הציונית) טענו שההצטרפות תגרום לנטישה ובגידה ברעיון הציוני שעל ברכיו התחנכו. בקרב בוגרי תנועת הנוער הגדולה ביותר – "השומר הצעיר" המשבר הרעיוני גרם לפילוג בפועל, כששליש מהבוגרים שדגל במאבק, הצטרפו כבודדים לקבוצות המחתרת הקומוניסטיות.  

חלק לא גדול מהנוער היהודי השתייך לארגון הנוער הבולגרי: "ברית הנוער העובד" (בבולגרית: Работнически Младежки Съюз). הארגון נודע בראשי התיבות של שמו הבולגרי – РМС (בהיגוי – (REMS. חברי הארגון וחוגים דומים בקרב ארגוני שמאל נודעו בציבור כ"נוער פרוגרסיבי" שהשקפת עולמו לא הייתה רחוקה מזו של המפלגה הקומוניסטית. בהשפעת מפלגה זאת, רבים מבני "הנוער הפרוגרסיבי", כולל היהודים בתוכם, בחרו בדרך ההתנגדות והצטרפו למאבק במשטר הפשיסטי.

דרכי ההתנגדות היו שונות, אך המטרה המשותפת של כולם הייתה לקרב את סופו של המשטר הפשיסטי בבולגריה. נושאי ההתנגדות בהן עסקו הקבוצות השונות שהצטרפו למאבק היו שונות:

תעמולה: באמצעות הפצת כרוזים בערים. זאת הייתה פעולה אסורה שהתבצעה במחתרת, ע"י הדבקת כרוזים בלילות, או הפצתם מיד ליד. הכרוזים עודדו את האוכלוסייה להתנגד למשטר הפשיסטי ולא לעבד תקווה בסופו הקרב. בין היתר, הם פנו אל האוכלוסייה לשמור על היהודים מפני רדיפות הממשלה וכוונותיה הזדוניות.

סייענים בסתר: (סייען לפרטיזנים: יאטאק – Ятак). הסיוע התבטא באספקת מזון, בגדים, תרופות וכל עזרה אחרת שהיד הייתה משגת. קבוצה זאת הייתה הגדולה ביותר ואומדים את מספרה ביותר מ-100 אלף איש.

קבוצות קרב: (Бойни групи). הקבוצות שהורכבו מ- 3-6 לוחמים, החלו לפעול אחרי פלישת גרמניה לברית המועצות ונודעו בעיקר בפעולות חבלה בסיוע הבולגרי לצבאות גרמניה – בת בריתה. לפי נתוני משטרת בולגריה, בתקופה 1941-44 בוצעו ע"י קבוצות הקרב 260 פעולות חבלה שהמפורסמות ביניהן הן פיצוץ רכבת דלק המיועד לצבא הגרמני ברוסיה – ב-1941, ושרפת מחסן בגדי חורף לצבא הגרמני ב-1942. החל מתחילת 1943 החלו קבוצות הקרב בחיסולים ממוקדים של דמויות מפתח מצמרת המשטר הפשיסטי. שניים מהחיסולים המפורסמים ביותר היו של הגנרל חריסטו לוקוב (Христо Луков) מפקד הצבא ומיועציו הקרובים של המלך בוריס, ומפקד משטרת בולגריה – הקולונל אטנס פאנטב (Пантев Атанас) הידוע לשימצה – אחראי ישיר לאסון ספינת המעפילים "סלבדור" שטבעה בדצמבר 1941 בים השיש. פאנטב פקד על שלטונות נמל וורנה להתיר את הפלגת הספינה, חרף העובדה שמנהל הנמל אסר קודם לכן את יציאתה לים, כי מצא שאינה כשירה לשיט.    

הפרטיזנים: חלק מהנוער היהודי ברח להרים והיווה חלק מהגרעין המייסד של תנועת פרטיזנים, שהחלה לפעול לאחר פלישת גרמניה לברית המועצות, ביוני 1941. פעולות הפרטיזנים כללו התקפות על מסילות ברזל, מחסני מזון, נשק דלק ובגדים המיועדים לצבא הגרמני. במספר מקרים השתלטו הפרטיזנים על עיירות וכפרים לפרקי זמן קצרים ובמקביל לפעולות התעמולה בקרב התושבים, לקחו נשק שלל והשמידו ארכיונים ממשלתיים ותחנות משטרה. התנועה הגיעה לשיאה ערב נפילת המשטר, בספטמבר 1944. ישנם חילוקי דעות כבדים לגבי מספר הפרטיזנים. לפי אחד האמדנים היותר אמינים מהתקופה האחרונה, מספרם (כולל קבוצות הקרב) נע סביב 10,000 איש בתקופת השיא של פעולתם.

אין אמדן מדויק לגבי מספר קרבנות התנועה הפרטיזנית (כולל קבוצות קרב, סייענים והעוסקים בתעמולה). מעריכים שבתקופה 1941-44 נפלו בקרב, או נהרגו בידי הצבא והמשטרה (גלויה וסמויה) בין 10,000-20,000 איש. כ-2,400 איש נדונו למוות ע"י בתי משפט, אך מספר ההוצאות להורג הגיע ל- 68 בלבד. כל היתר שוחררו לאחר נפילת המשטר הפשיסטי ב- 9/9/1944. אחד המפורסמים מבין הנידונים למוות הוא הסופר והבמאי היהודי הידוע – אנג'ל וואגנשטיין, שביקר מספר פעמים בישראל לרגל הקרנת סרטיו. ספריו תורגמו לשפות רבות והוא מגדיר עצמו כסופר יהודי. 

רבים מקרב הנוער היהודי הצטרפו לתנועת הפרטיזנים ולקבוצות הקרב. משיכת הנוער היהודי לתנועת הפרטיזנים נבעה משתי סיבות: המדיניות האנטישמית המוצהרת של המשטר שאף התכונן לחסל פיזית את יהודי בולגריה והמשיכה של רבים מבני הנוער לאידאולוגיות ולתנועות ה"פרוגרסיביות", כמפורט לעיל. יש לציין שבניגוד לארצות אחרות במזרח אירופה (במיוחד בפולין) בהן פרטיזנים אנטישמים לא קיבלו יהודים לשורותיהם, בבולגריה המצב היה הפוך. יהודים התקבלו בנפש חפצה לשורות הפרטיזנים, אם ענו לקריטריונים העיקריים – הזדהות אידאולוגית, שמירה על סוד, מצב גופני ונכונות להקריב את חייהם, או לסכן את משפחתם במקרה שיתפשו.

מירב הצעירים היהודים שהצטרפו למאבק האנטי-פשיסטי באו משורות תנועות הנוער החלוציות הציוניות מהשמאל – "השומר הצעיר" ו"מכבי הצעיר".

רבים מבני הנוער היהודי שהצטרפו לתנועת המרי שילמו בחייהם – פרטיזנים שנפלו בקרבות, חברי קבוצות קרב שנתפשו והוצאו להורג ללא משפט ואחרים הוצאו להורג לאחר משפט. אחרים בילו תקופות מאסר ארוכות ועינויים קשים בבתי הסוהר. אלה היו האסירים הפוליטיים (Полит-затворници).

לפי נתונים בשנתון הרשמי של יהודי בולגריה (Годишник) בשנת 1984 על השתתפות יהודים בתנועת המרי, מספר האסירים הפוליטיים הגיע ל-460, מספר הפרטיזנים והלוחמים בקבוצות קרב – 260 ומספר הנופלים – 125 לוחמי מחתרת.

בהשוואה למספרים אלה, הרשימה שבידינו כוללת 193 שמות של פרטיזנים וחברי קבוצות קרב, מתוכם 73 נופלים. הרשימה שנערכה ע"י מר נסים כהן, תושב סופיה, גמלאי ועיתונאי לשעבר. הרשימה מבוססת על פרסומים וספרי זיכרונות הכוללים שמות של פרטיזנים, שנסרקו על-ידי מר כהן. המקורות בהם השתמש מפורטים בתחתית הרשימה השמית.

אשר לשמות האסירים הפוליטיים, אין בידינו רשימה, אלא, שמות ספורים בלבד שנמסרו לנו ע"י ד"ר יעקב עפר –  תושב ישראל ואסיר פוליטי לשעבר. בניגוד לשמות הפרטיזנים שפורסמו בספרי זיכרונות, לא ידוע על פרסום רשמי מסודר, בו מפורטים שמות האסירים הפוליטיים.

השוואה בין הרשימה שבידינו לנתונים המתפרסמים בשנתון שנת 1984 של יהודי בולגריה, מראה שקשה להגיע היום לרשימות אמת. וזאת, לא רק בגלל מרחק הזמן והעדר מקורות. פרטיזנים וחברי קבוצות קרב רבים היו כלואים תקופה מסוימת בבתי הסוהר וייתכן שנספרו בשתי הקבוצות. כמו-כן, קיימת אפשרות שרשימת הנופלים שנמצאת בידינו אינה כוללת שמות אסירים שהוצאו להורג, או נפטרו בבתי הסוהר. כותב שורות אלה נתקל במקרים בהם נטען לגבי שם מסוים שהיה גם פרטיזן וגם אסיר פוליטי ובדיעבד התברר ששתי הטענות נכונות. אין ספק שישנם כמה וכמה מקרים כאלה.

אנו מקווים שבעקבות פרסום הרשימה יגיעו אלינו עדויות על שמות נוספים, או תיקונים שיש לבצע ברשימות.

רצ"ב רשימת הפרטיזנים והלוחמים בקבוצות קרב.

התנדבות הנוער היהודי בבולגריה לאחוז בנשק לא הסתיימה עם מיגור המשטר הפשיסטי ב-9 לספטמבר 1944. עם הצטרפות בולגריה למלחמה נגד גרמניה הנאצית (מיד לאחר החלפת המשטר) צעירים רבים שהשתתפו בתנועת המרי נגד המשטר הפשיסטי התנדבו לשרת בצבא הבולגרי תחת הנהגתו החדשה, על אף שלא היו חייבי גיוס. אליהם הצטרפו גם חייבי גיוס. הצבא הבולגרי נלחם בגרמנים ביוגוסלביה והגיע בסוף המלחמה עד אוסטריה. בשדות הקרב מחוץ לבולגריה נפלו עוד 57 צעירים יהודים.  ראו במדור זה מאמר על השתתפות בולגריה במלחמה נגד גרמניה הנאצית ורשימת החללים היהודיים.

(*) תודתו של מחבר המאמר נתונה לד"ר שלמה שאלתיאל – הסטוריון, חוקר תולדות יהודי בולגריה, על הערותיו החשובות.

רשימת הפרטיזנים והלוחמים בקבוצות קרב | ישראל איזי אלמוג, מתוך אתר "כולנו בולגרים"

רשימת הפרטיזנים והלוחמים בקבוצות קרב | ישראל איזי אלמוג, מתוך אתר "כולנו בולגרים"
רשימת הפרטיזנים והלוחמים בקבוצות קרב | ישראל איזי אלמוג, מתוך אתר "כולנו בולגרים"
רשימת הפרטיזנים והלוחמים בקבוצות קרב | ישראל איזי אלמוג, מתוך אתר "כולנו בולגרים"
רשימת הפרטיזנים והלוחמים בקבוצות קרב | ישראל איזי אלמוג, מתוך אתר "כולנו בולגרים"
רשימת הפרטיזנים והלוחמים בקבוצות קרב | ישראל איזי אלמוג, מתוך אתר "כולנו בולגרים"
רשימת הפרטיזנים והלוחמים בקבוצות קרב | ישראל איזי אלמוג, מתוך אתר "כולנו בולגרים"
רשימת הפרטיזנים והלוחמים בקבוצות קרב | ישראל איזי אלמוג, מתוך אתר "כולנו בולגרים"

אהבתם את המאמר?

שתפו ב-Facebook
שתפו ב-Twitter
שתפו ב-Linkedin
שתפו ב-Pinterest

כתיבת תגובה

HebrewEnglishBulgarian

שלחו לנו הודעה

הרשמה לכנס בנושא רדיפה ושיתוף פעולה, הצלה והישרדות
22-24.5.23

בית מורשת יהדות בולגריה ביפו, איחוד עולי בולגריה, עמותת סלוודור, אגודת הידידות ישראל בולגריה, ועידת התביעות  מגרמניה, וקרן הרצלינה, מתכבדים להציג כנס בינלאומי בינתחומי בשיתוף יד ושם, מרכז דאהן בבר אילן, וסינמטק תל אביב: רדיפה ושיתוף פעולה, הצלה והישרדות: נקודות מבט חדשות על בולגריה והשואה לאחר 80 שנה

יום ב, 22 במאי – כנס בינלאומי – יד ושם, ירושלים
יום ג, 23 במאי –   כנס בינלאומי – מרכז דאהן – בר אילן
יום ד, 24 במאי – מרתון סרטים דוקומנטריים – סינמטק תל אביב

כרטיסים לסרט בעלות 25 ש"ח באמצעות קוד הנחה בולגריה25:

1. בחרו את הסרט הרצוי בקישור המצורף מטה
2. לחצו על לרכישה
3. סמנו מקומות באולם
4. במסך בו מופיע מחיר הכרטיס לחצו על בחרו סוג כרטיס ובחרו באפשרות קוד הטבה/שובר
5. הזינו את הקוד בולגריה25 והמחיר יתעדכן בהתאם להטבה
6. בכל שאלה ניתן לפנות למוקד שירות הלקוחות של סינמטק תל אביב 6876*

לחצו כאן לרכישת כרטיסים לסרטים באתר הסינמטק

09:30  ג׳אז בלקני – סרטו של ג׳קי קומפורטי – 76 דקות

ג׳אז בלקני מספר את סיפור החיים והמוזיקה של ניקו ניסימוב וחבריו היהודים מלהקת הג'אז הבולגרית "האופטימיסטים". הסרט מתאר את הצלחתם המטאורית כלהקה בסוף שנות ה- 30 בבולגריה. תחילתה של מלחמת העולם השנייה, כאשר בולגריה הצטרפה למדינות הציר, שינתה עבורם הכל. חוקים והגבלות על היהודים עצרו את ההופעות של הלהקה. כל חברי הלהקה היהודים גויסו למחנות לעבודת הכפייה כמו כל שאר הגברים היהודים, והקהילה כולה הייתה על סף הכחדה. ניקו נעצר על ידי הקומיסריון לענייני יהודים והועלה על משלוח שהיה מיועד למחנה המוות טרבלינקה. התערבותם של חבריו הבולגרים הצילה את חייו ברגע האחרון.

11:30 ספינת המעפילים סלבדור – סרטו של ניסים מוסק – 82 דקות

סיפורה הנשכח של ספינת המעפילים "סלבדור", שהפליגה מבולגריה לישראל ב1940- כשעל סיפונה 352 נוסעים, אך טבעה מול חופי טורקיה. מבין כל הנוסעים ששהו על הסיפון, רק 122 ניצלו. באמצעות חומרי ארכיון וראיונות עם ניצולים מגולל הבמאי, נסים מוסק, את סיפורה של האונייה "סלבדור" ואת סיפור ההעפלה של יהודי בולגריה, ומתעכב גם על האופן שבו התקבל האסון בקרב היישוב בארץ: התעלמות.

13:30 קרונות רכבת ריקים – פרופסור אדוארד גפני – 83 דקות

הסיפור המדהים של הישרדותם מזה של למעלה מ- 50,000 יהודים במלחמת העולם השנייה והרצח ההמוני של 11,393 יהודים מהשטחים ביוון ובמקדוניה שבשליטת בולגריה מזה. המזימה לרצוח את כל יהודי אירופה סומנה כ'סודית ביותר' אך הייתה פומבית. צילומי הרכבות הפכו את הפשע לגלוי. כשהעלילה נחשפה, קמו במחאה בולגרים משכבות רבות, מנהיגי כנסיות ומנהיגי פועלים, עורכי דין ורופאים. האם נסכן את חיינו כדי להציל מישהו? הבולגרים האמיצים האלה מעודדים אותנו לחשוב שאנחנו חייבים ויכולים לחולל שינוי.

15:30 האופטימיסטים – ג'קי קומפורטי – 81 דקות

סרט עטור פרסים על הנסיבות שהובילו להישרדותם החלקית של היהודים בממלכת בולגריה בתקופת השואה. "האופטימיסטים" (על שם להקת הג'אז שפעלה בבולגריה לפני המלחמה ואליה השתייכו חלק מהמרואיינים בסרט זה) הוא הסיפור הכמעט-לא-נודע אודות הישרדותם של יהודים בולגרים בידי נוצרים ומוסלמים. הסרט זכה בפרס השלום בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין. בפרס הראשון בקטגוריה של סרט תיעודי על "החוויה היהודית" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בירושלים, ובציון הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים "חלומות ותקוות" בארה"ב.

17:00 אירוע נעילת הכנס: חיבוקים בבולגרית והקרנת בכורה עולמית של הסרט 'מונומנט לאהבה'

להרשמה ורכישת כרטיסים לאירוע הנעילה החגיגי התקשרו לטלפון 054-453-4157 (יפה) 

מנחה: ג׳קי קומפורטי

ברכות:

ד"ר ג׳קי וידל, יו"ר עמותת בית מורשת יהודי בולגריה

השגריר דוד כהן, יו״ר עמותת סלבדור

יצחק ליפובצקי, יו"ר האגודה לשיתוף ואחווה בין ישראל לבולגריה

ה"מ רומיאנה בצ'ברובה, שגרירת בולגריה בישראלמנחם

 מנחם ז. רוזנזפט: הפגנת ה-24 למאי נגד גירוש היהודים וסמליותה

18:00 –  הקרנת בכורה עולמית של הסרט 'מונומנט לאהבה' של ג׳קי קומפורטי

מונומנט לאהבה מתארת מסע שעשה ג'קי קומפורטי עם אמו, איקה קומפורטי עובדיה, במשך למעלה מ-25 שנה לחקור, לתעד ולחשוף את הנרטיב של העם היהודי בתקופת השואה בבולגריה. ככל שהמסע המשותף התקדם, הסיפור האישי של איקה הלך ונחשף. היא חלקה זיכרונות ותובנות. כשהיא מצאה את יומנה מזמן המלחמה נחשפו גם ציפיותיה, מחשבותיה ורגשותיה, כנערה צעירה, מול עולם שמתמוטט למול עיניה ומתדרדר למלחמה. עזרה ותמיכה מחברים סייעו לה בזמנים הקשים והאכזריים להתמודד עם הסכנות והאתגרים ולשרוד. סיפור של איקה הוא מניפסט אנטי-מלחמתי שמתעמת עם טוטליטריות ושנאת אדם ומציב מונומנט לאהבה.

"אהבה היא הכוח הגדול ביותר בעולם. 

זה חזק יותר מהדת, זה חזק מהכל. 

אם אתה אוהב, אתה אתה עושה.

אם אתה לא אוהב, שום דבר לא יקרה. 

באהבה מגדלים ילדים, באהבה קשר נוצר בין שני אנשים. 

באהבה אנחנו הופכים להורים לילדים.

באהבה אנחנו הופכים למורים לסטודנטים. 

כאשר אתה אוהב משהו, אתה עובד כל החיים ונותן. 

אתה לא נותן? אין חיים, אין יופי. בלי אהבה,

שום דבר לא קורה. נקודה”

– איקה קומפורטי עובדיה

20:00 -19:45 – שאלות ותשובות

כרטיסים בקופת הסינמטק קודש למימון הכנס: *6876

יום 2

לחצו כאן להרשמה ליום השני באוניברסיטת בר-אילן (עלות כרטיס 30 ש"ח)

9:30-10:00 התכנסות וכיבוד קל

 

12:00 – 10:00 מושב פתיחה

יו"ר: ד"ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דהאן, אוניברסיטת בר-אילן

ברכות:

פרופ' שמואל רפאל, דיקן הפקולטה למדעי היהדות, אוניברסיטת בר-אילן

מר אינו יצחק, יו"ר איחוד עולי בולגריה

ה"מ רומיאנה בצ'ברובה, שגרירת בולגריה בישראל

11:00 – 10:30 מנחם ז. רוזנזפט, יועץ משפטי וסגן נשיא של הקונגרס היהודי העולמי, ניו יורק

השואה בבולגריה מזווית ראיה יהודית-גלובלית

11:00-12:00 שולחן עגול: התיעוד הקיים והבלתי-קיים לחקר תולדות יהודי בולגריה בשואה.

מה עוד נמצא בארכיונים? שאלות בלתי פתורות על בולגריה והשואה, ואתגרי המחקר בעתיד

יו"ר: משה מוסק

מוקדש לזכרו של עמנואל "אמקו" מרגוליס

בהשתתפות:

● ג'קי קומפורטי, בלומינגטון, אינדיאנה: דברי פתיחה

● אנגל צ'ורפצ׳ייב ארכיונאי, יד ושם

● וניה גזנקו, ארכיון המדינה של בולגריה, סופיה

● נדז׳ה ראגארו, Science Po, פריז (השתתפות באמצעות זום)

 

12:00-12:30 הפסקת קפה

 

12:30-14:15 מושב שני: זיכרון, הנצחה ומורשת

המושב מוקדש לכבודו של פרופ' רוברט ארנוב, אונ' אינדיאנה, בלומינגטון

יו"ר: ד"ר יוסף שרביט

● לאה כהן, חוקרת עצמאית, עיתונאית ודיפלומטית, נוינבורג

80 שנים לרדיפת היהודים ולהצלתם בממלכת בולגריה: מגמות חדשות ברוויזיוניזם של השואה

● מייקל בירנבאום, חוקר שואה, סופר ומתכנן מוזיאונים, לוס אנג'לס

על תפקידם החינוכי של מוזיאוני שואה ולקחי לימוד השואה.

● יצחק ליפובצקי, יו"ר האגודה לשיתוף ואחווה בין ישראל לבולגריה, תל אביב

האנדרטאות להנצחת הישרדות יהודי בולגריה בשואה, בסופיה ובתל אביב

● רני יגר, מכון הרטמן, ירושלים

״הגדת השואה״ כאמצעי להפנמת זיכרון השואה בקרב יהודי בולגריה

 

14:15-14:45 הפסקת קפה

 

16:00 – 14:45 מושב שלישי: יזמות, הצלה והישרדות

יו"ר: אורה שורצוולד, אוניברסיטת בר-אילן

● אורלי מירון, אוניברסיטת בר אילן

רשתות עסקיות יהודיות בבלקן: יזמות אתנית על-לאומית

● משה עובדיה, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

רבני בולגריה ופועלם להצלת היהודים בתקופת השואה

● ג׳קי קומפורטי, במאי קולנוע וחוקר תיעודי של יהודי בולגריה, בלומינגטון אינדיאנה

סרט תיעודי: ההפגנה נגד גירוש יהודי סופיה ב-24 במאי 1943

 

16:30- 16:00 הפסקת קפה

 

16:30-18:00 מושב רביעי: הביטוי האמנותי והתרבותי לגורל יהודי בולגריה בימי השואה

מוקדש לזכרה של המשוררת חוה פנחס-כהן ז"ל

יו"ר: ג'קי וידל, יו"ר בית מורשת יהודי בולגריה, יפו

● מרתה אלדג'ם בלומפילד, סופרת חוקרת ואמנית, מישיגן

קולות משוחזרים: רישומים על יהודי בולגריה בשואה

● אדוארד מקגלין גפני, לוס אנג'לס

אתגר השחזור ההיסטורי והשיפוט האתי

● רינה שעשוע-חסון, האגודה לשיתוף ואחווה ישראל-בולגריה, תל אביב

המשורר והמנהיג הציוני היהודי-בולגרי סימצ'ו איסקוב

● השחקן אלברט כהן, תל אביב

קריאה משירתו של איסקוב

יום 1

09:30 התכנסות

 

10:00-10:30 מושב פתיחה: ברכות

יו״ר: פרופ' דן מכמן, ראש המכון הבינלאומי לחקר השואה, יד ושם ואונ' בר-אילן

מר דני דיין, יו"ר הנהלת יד ושם

ד״ר ג׳קי וידל, יו"ר עמותת בית מורשת יהדות בולגריה ביפו

 

10:30-12:30 מושב ראשון: החקיקה האנטי-יהודית והשפעותיה על חיי היהודים בממלכת בולגריה

יו״ר: פרופ' דינה פורת

● ד״ר שלמה שאלתיאל, יד יערי, ישראל

הגלוי והסמוי במניעים של המתנגדים למדיניות האנטי-יהודית של ממשל המלך בוריס ה-3

● מוטי כנרי חוקר עצמאי, גבעתיים

גירוש האזרחים הזרים מבולגריה

● זדרבקה קרסטבה, אוניברסיטת קלימנט אוכרידסקי, סופיה

היבט החקיקה במדיניות האנטי-יהודית של ממלכת בולגריה (1941-1944)

● סטיבן סייג׳ – חוקר עצמאי, רוקוויל, מרילנד

מחנות העבודה והגטאות בבולגריה

 

12:30-13:15 הפסקת צהריים

 

13:15-15:00 מושב שני: "הפתרון הסופי של בעיית היהודים" בממלכת בולגריה המאוחדת

המושב מוקדש לזכרו של חלוץ המחקר על השואה בבולגריה, פרופסור פרדריק צ׳רי ז״ל

יו״ר: אנג'ל צ'ורפצ'ייב, יד ושם ואונ' חיפה

● רומן אברמוב – המרכז למחקר מתקדם, סופיה.

בולגריה והשואה – מסלול מפוצל

● וסיליס ריצאלוס, אוניברסיטת דמוקריטוס, תראקיה, סלוניקי:

רדיפת יהודי יוון באזור הכיבוש הבולגרי ביוון (1941-1943): המקרה של דראמה.

● סוזנה חזן, המוזיאון היהודי, אוגסבורג (השתתפות בזום)

אתגרי הכנת החלק על בולגריה בכרך 13 של סדרת התיעוד הגרמנית:

"הרדיפה והרצח של יהודי אירופה על ידי גרמניה הנאצית 1933-45".

 

15:00-15:30 הפסקת קפה

 

17:15 – 15:30 מושב שלישי: בולגריה והשואה: היסטוריה, זיכרון, ייצוג

יו״ר: משה מוסק, בית מורשת יהדות בולגריה

 דן מכמן, המכון הבינ"ל לחקר השואה, יד ושם ואונ' בר-אילן

חקר בולגריה והשואה: ההקשר הרחב

● נאדז' ראגארו – Science Po, פריז

תרומתם של המשפטים בבולגריה בתום מלחה"ע השנייה לתיעוד גורלם של היהודים (השתתפות זום)

● ג׳קי קומפורטי – חוקר ומתעד קולנועי, בלומינגטון, אינדיאנה

הנרטיב הגנוב של יהודי בולגריה והשואה

שולחן עגול בהנחיית יו"ר המושב:

נסיבות הישרדותם של יהודי בולגריה – פולמוסים מחקריים וזכרוניים

בהשתתפות: שלמה שאלתיאל, מוטי כנרי, ג'קי קומפורטי, דן מכמן, לאה כהן.

התנדבו

התנדבו לעבודה בבית המורשת.

זוהי הזדמנות לעזור לנו להנחיל את נכסי התרבות והזיכרון הקולקטיבי
של הקהילה היהודית בולגרית בארץ ובעולם.

אנו זקוקים לכישרונות מכל הסוגים.

תרמו לנו

אנחנו בעמותת בית מורשת יהדות בולגריה ביפו עושים מאמצים אדירים על מנת לשמר את נכסי התרבות, החומר והרוח של יהדות בולגריה.

נודה לכול תרומה שתוכלו לתרום בכדי לסייע לנו בשליחות זו.