עלייה לארץ ישראל בשנים 1939-41
שנת 1939 שהייתה השנה האחרונה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, מאופיינת בבולגריה ובאירופה כולה בתחושת סכנת מלחמה גדולה המתקרבת ובאה בעקבות עליית היטלר לשלטון. רדיפת היהודים שהחלה בגרמניה הנאצית, התפשטה במדינות שהיו בנות בריתה של גרמניה. הרדיפות עוררו בקהילות יהודיות באירופה, ביניהן בולגריה, פחד מפני האסון הממשמש ובא ורצון לעלות לא"י בכל דרך אפשרית. אך […]
הנוער החלוצי מבולגריה מגשים בארץ ישראל
מסגרת הזמן להרצאתי הן השנים 1949-1923, כלומר תנועות הנוער הציוניות והחלוציות שהתקיימו בבולגריה במשך כ-26 שנה. "חזק ואמץ!", "חלוץ – עלה והצלח!", "אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות…!" סיסמאות תנועות הנוער החלוציות באו לעולם לאחר הניסיונות של משפחות ויהודים בודדים מבולגריה להיאחז בקרקע של ארץ ישראל כבר בשלהי המאה ה- 19. משנת 1923 החלה בבולגריה תקופה […]
ניסיון של יהודים מבולגריה להתיישב ביריחו בסוף המאה ה-19
בעשור האחרון של המאה ה-19 בקהילות אחדוֹת בבולגריה, נוסדו אגודות ליישוב ארץ-ישראל שמטרתן לאסוף כספים לרכישת אדמות בארץ ולהתיישב בה. בשנת 1895 נערך ניסיון עלום ומעניין של יהודים מבולגריה להתיישב ליד יריחו במקום הקרוי "גני וואקּוב של הסולטאן". היוזמים היו אברהם ליאון, אשתו ובנו שסיים את לימודיו בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל". הם חכרו את השטח ל-5 שנים תמורת 10 לירות […]
מערכת החינוך העברי בבולגריה
התנועה הציונית וראשיתה של מערכת החינוך העברי בבולגריה
יהדות בולגריה מנפילת המשטר הפרו-נאצי ועד לעלייה הגדולה – 1944-49
חלקה השני של הרצאה שד"ר שלמה שאלתיאל נשא בקונגרס שהתקיים בסופיה בנובמבר 2013
ביקור דוד בן-גוריון בבולגריה בדצמבר 1944
ההשתלטות הקומוניסטית על בולגריה, באמצעות ממשלת "חזית המולדת", ב-9 לספטמבר 1944, הביאה למהפך פוליטי, חברתי וכלכלי במדינה. שינוי מהפכני זה התרחש גם בכל המוסדות המרכזיים והמקומיים של הקהילות היהודיות. קבוצות קטנות של פרטיזנים וקומוניסטים יהודים, מלווים באנשי מליציה ומשטרה כבשו במהלך השבוע הראשון של המהפכה את השלטון בקהילות. קומוניסטים יהודים ומשתפי פעולה מונו לתפקידים מרכזיים […]
רצח 11,383 יהודי תרקיה, מקדוניה ופירוט על ידי הנאצים
בימים אלה מרכינים יהודי בולגריה ראש לא רק בפני מציליהם, אלא גם לזכר יהודי תרקיה, מקדוניה ופירוט, שסופחו לבולגריה בזמן מלחמת העולם השנייה, אך לא זכו להינצל במסגרת ההצלה של יהודי בולגריה, ונשלחו למחנות המוות הנאציים. בתצלום (בראש הפוסט): אבן הזיכרון ליהודים אלה, שהוקמה בעיר הנמל לום, על גדות הדנובה. על האבן נחקקו המילים הבאות: "לזכר 11,383 […]
החקיקה האנטי-יהודית והשלכותיה
התחיקה האנטי-יהודית הייתה הביטוי הרשמי של מדיניות ממשלת בולגריה כלפי היהודים, אך היא לא הייתה ביטויה הראשון של המדיניות האנטישמית הממשלתית
השתתפות הנוער היהודי בתנועות מרי בבולגריה
בסוף 1940, שנה אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה, הפכה בולגריה לבת-ברית של גרמניה הנאצית. מלך בולגריה – בוריס השלישי, מינה ממשלה שבראשה הועמד הפרופסור לארכיאולוגיה – בוגדן פילוב, תומך נלהב בגרמניה הנאצית, חבר בארגון פרו-נאצי ואנטישמי מוצהר. המשטר שבראשו עמדו המלך וממשלתו הפרו-נאצית זכה לכינוי "המשטר הפשיסטי". בדצמבר 1940 אישר הפרלמנט "חוק להגנת האומה" – חוק אנטישמי […]
השתתפות יהודי בולגריה במלחמה נגד הגרמנים 1944-45 – "מלחמת המולדת"
ב"מלחמת המולדת" נטלו חלק גם היהודים תושבי בולגריה – אזרחי המדינה. אוכלוסיית בולגריה באותה עת מנתה כ-7 מיליון נפש ואילו הקהילה היהודית בגבולות בולגריה – 49 אלף נפש. לשורות הצבא גויסו יהודים מכמה קבוצות: חייבי גיוס חובה ומתנדבים, ביניהם בלטו: פרטיזנים לשעבר, אסירים פוליטיים של המשטר הקודם ששוחררו ממאסרם ומתנדבים אחרים. לאחר השתלטות המפלגה הקומוניסטית על […]