בולגריה, מולדתי, ארץ יפה, אנושית, לְבַבִית :
הארץ היחידה שהצילה יהודים ובתוכם גם אותי –
כאשר המפלצת השתוללה ורצחה באירופה
אנחנו עוד יכולנו לחלום ולקוות –
באויר הצח של סופיה, וַרְנָה והרי הַרוֹדוֹפֶּה,
כאשר התקבל בפרלמנט החוק להגנת האומה
אצלְךְ, בולגריה, התחוללה רעידת אדמה!
סופרים, אומנים, רופאים ועורכי- דין חתמו על
עֲצוּמוֹת נגד, ערכו הפגנות, שלחו מברקי מחאה;
מכל שכבות הציבור קמה אופוזיציה למלך ולממשלה,
מראש הכנסיה עד אחרון פועלי הייצור!
העם הבולגרי הטוב , הַשָקֵט וְהַעֲדִין
לא הסכים לשלוח לאושוויץ את היהודים.
העם הבולגרי הטוב, השקט והעדין
עוד זַכָר את שלטון הדיכוי וְהַרֶשָע
של היוונים והטורקים וכל יתר השותפים לַפֶּשָע.
חוש הצדק , המוסר והאחווה של העם הבולגרי –
היה חזק גם כשבשערי העיר עמד השטן הגרמני.
הַעֲם הבולגרי הטוב, החם וְהַתָמִים
לא יכול היה להפוך מְעֲם נִשְלָט לְעֲם של אדונים.
עם הומני. לא שונא ולא פַנָטִי – עם סובלן
לא יכול היה להפוך לעם רוצח וגזלן!
אנחנו היהודים לעולם לא נשכח את הבולגרים
של קויסטנדיל ושל פלובדיב – איך נַתְּנוּ לנו
צידה לדרך ובכו יחד איתנו כשנאספנו
בתחנות הרכבת לנסיעה שאין ממנה חזרה,
אך לא כמו יהודי תרקיה ומקדוניה
שכמעט איש מהם בחיים יותר לא נראה !
ואנחנו היהודים של בולגריה לעולם לא נשכח
את המטרופוליט סטיפן ,שבחודש מרץ 1943 הכריז:
"היום שנשלח את יהודי בולגריה להשמדה – יזכר
" כיום הכי שחור בהיסטוריה של בולגריה החדשה!"
"לאף מנהיג בולגרי לעולם לא נסלח
"אם את יהודי ארצנו לכבשן , לאש ולמות ישלח!"
ואנחנו, היהודים של בולגריה, לעולם לא נשכח
את הבישוף קיריל, שביום 24/5/43 מִבְרָק למלך שלח:
"אדוני המלך- אם לא תבוטל הגזירה –
"אני יוצא עִם יהודי פלובדיב בדרך שאין ממנה חזרה"
הארכיבישוף קיריל, לפני היהודים הכריז בקול:
"הגירוש הזה להתקיים פשוט אינו יכול!
ואנחנו לא נשכח את ד י מ י ט ר י פ ש ב –
סגן יושב ראש הפרלמנט – המיוחד היחידי
שמעשיו חקוקים בספר תולדות הזהב היהודי!
בולגריה – ארץ הולדתי
רצִיתְ שאני אמשיך לחיות
ואמשיך לחיות כיהודי.
בולגריה – ארץ הולדתי,
לזכרון עולם תשארי בהיסטוריה של האנושות:
עמים רבים עוד ילמדו ממך
כיצד לא להכנע לַמִפְּלַצוֹת וְלַשָטַן וְלַרִשְעוּת!
בולגריה – ארץ הולדתי
אני מגיש לך זר מילים לידידות, חבה והוקרה
תמיד אזכור אותך , גם אחרי מותי, באהבה,
בולגריה, בולגריה: את נתת לאנושות
סיכוי נוסף להאמין שעוד נושמת התקווה.