ביחד או לחוד – מחשבות

יהודי נתקע על אי בודד. שנים מאוחר יותר, כשמגיעים המחלצים הם מגלים שהוא בנה שם שני בתי כנסת. "למה שניים?" הם שואלים. "אחד כדי שאוכל להתפלל בו, ואחד שבו כף רגלי לעולם לא תדרוך"!
יולי 1976 – אני, צעיר יהודי מישראלי מבקר בבולגריה, ביקור משפחתי, כניסתי לבולגריה התאפשרה באמצעות ויזה שניתנה לי באמצעות השגרירות האוסטרית באתונה, יום שישי, רגליי מוליכות אותי לתפילת השבת בבית הכנסת הגדול בסופיה, המקום מוזנח, מלוכלך, משהו המזכיר מחסן, אתר בניה, מבחוץ מרשים מבפנים עזובה.
בחדרון קטן בכניסה מצד ימין מתקיימת התפילה (המולידווה בבולגרית), כ- 20 זקנים, קשישים, ומספר קטן של דודות, סבתות מביטות בי, הצעיר הגבוה הלבוש בג'ינס, חולצה לבנה וסנדלים תנכיות, חצי מזוקן, שיער מתולתל וכובע קסקט, עב"ם שנחת ממקום ברור וידוע – מישראל.
הימים ימי השלטון הקומוניסטי, את הגה השלטון מחזיק הרודן ז'יבקוב, הבדיחות עליו ועל משפחתו ממלאים את השיח הבולגרי הלא פורמלי.
דודי ודודתי שחיו בשכונה היהודית בסופיה (העבריסקה מחלה) ברחוב סטרג'ה, השלימו עם בקשתי לבקר בבית הכנסת, ואף הזהירו אותי בנימה הומוריסטית  שאזהר לי כי אפשר שחתיכת טיח טיפול על ראשי בעת התפילה ויש מצב שאפגע.
מבטי המתפללים הופנו אליי, כל תנועה נרשמה, בהיותי יהודי, ישראלי, חילוני, בן לעדה הבולגרית, רחוק מהכרת נוסח התפילה ומנהגיה, הסתפקתי רק באמירת אמן במקומות הנכונים, לאחר התפילה נגשו אלי המתפללים, צמאים לשיחה, למידע, למגע עם הצעיר מישראל.
התרגשתי.
יולי 2021 – יום שישי, מחצית השעה טרם התפילה, נכנסתי לבית הכנסת עם זוגתי, עברנו בידוק קפדני כנדרש, בחצר זוג ישראלים מאבן יהודה, תיירים, ממתינים לתפילה, אדם בודד מהעיר סטרה זאגורה ממתין גם, ערב שבת, כמעט חושך, רק שלושה למניין, המאבטח מודיע שרב הקהילה לא יגיע, המקום, ריק, שממה, שקט, נתקיימה תפילה מצומצמת לשלושה יהודים, בסיומה כל איש פנה לדרכו, המאבטח נעל השער והלך לביתו.
נעצבתי.
בשנים 1995-2000 שימשתי כשליח עלייה מטעם הסוכנות היהודית בבולגריה, לא בחרתי בכך, הגורל יצר זאת עבורי וטוב שכך, בולגריה, מדינה במשבר פוליטי וכלכלי קשה יצרה מציאות שהובילה לעלייה גדולה של צעירים, בודדים ומשפחות לעלות ארצה, כ-2,500 איש עלו בתקופה זו לישראל, שיתוף הפעולה שלי עם הארגונים הפעילים בסופיה בעיקר עם יו"ר ארגון שלום אדי שוורץ זכרונו לברכה ומר רוברט ג'ראסי יבדה לחיים ארוכים מנהל ארגון הג'וינט יחד עם נציגי ארגונים שונים הביאו לתוצאה ציונית מרשימה הבאה לידי ביטוי במספר אדיר של עולים שחברו לקהילה הבולגרית בישראל.
בתקופה זו שופץ בית הכנסת וקיבל את כבודו האבוד, שהרי מדובר בבית הכנסת הגדול ביותר בבלקן והשלישי בגודלו באירופה, ואכן, בשנת 1999 נסתיים רוב רובו של השיפוץ המקיף ובית הכנסת קיבל את דמותו המחודש כבית האלוהים של הקהילה היהודית, מרשים, מהודר, מקור לגאווה.
טקס הפתיחה זכור לי עד היום כאירוע לאומי בולגרי, אירוע יהודי וישראלי, מעבר לשורת המכובדים שכיבדה את המקום, הקהילה והמעמד, הייתה תחושה של התרוממות רוח בקרב כל חברי הקהילה שרובם ממש רחוקים מקיום המצוות אבל קרובים למסורת ולמורשת המפעמת חזק בליבם, אפילו יו"ר הכנסת מר דן תיכון ומקהלת צדיקוב הגיעו במיוחד לאירוע זה על מנת לחזק את הקשר החזק שבין שתי הקהילות (בישראל ובבולגריה).
בשלהי תקופת שליחותי ביוני/יולי 2000, הגיעו לסופיה שני שלוחים של חב"ד על מנת לבדוק היתכנות לפעילות חב"ד בבולגריה, מהשגרירות היפנו אותם לראש הקהילה הדתית דאז, ליוסף לוי ז"ל ששלח אותם ליו"ר ארגון שלום אדי שוורץ ז"ל, והוא הפנה אותם אליי, מיותר לציין שאופן הלבוש החרדי שלהם וכוונתם לבדוק היתכנות לבניית קהילה דתית חרדית בסופיה ממש לא תאמה את השקפת עולמם ולכן לא יחסו להם חשיבות ואפילו מעט זלזול, על הפער הזה עמד הרב בכור כחלון ששימש כרבה של הקהילה שבשנים אלה פעל בסופיה מטעם ארגון הג'וינט, הרב בכור כחלון שתפיסתו הייתה מאז ומתמיד תפיסה פלורליסטית, הבין את רוח הקהילה היהודית הבולגרית ופעילות ראשונית זו של חב"ד ממש לא הייתה לרוחו, שהרי מעולם הזרם היהודי החרדי האורדותוקסי לא תאם את ההיסטוריה, המסורת, התרבות והמורשת של הקהילה היהודית בבולגריה.
באוגוסט 2000 סיימתי 5 שנות שליחות, בתקופה זו ייסדתי את התנועה הציונית המחודשת בבולגריה, נתקיימו בחירות לארגון החדש ונבחר יו"ר בבחירות דמוקרטיות, בנוסף הספקתי לצלם את מירב הארכיוניים היהודים בערי השדה ובפלובדייב ולהביאם לארכיון המדינה בירושלים, וכמובן עסקתי בעליה, עליה, עליה ועוד עליה שגרמה לי ולאנשים רבים אושר רב.
ברם זאת אינה המטרה לכתבה זו אלא רק רקע לדברים אותם אני רוצה לבטא.
בביקורי האחרון בבולגריה ביולי 2021, ממש לא התרגשתי אלא נעצבתי ואני מתכוון לכך, חווית הביקור שלי בבית הכנסת העזוב הביאה אותי לתחושת ריקנות, אכזבה ובלבול.
כיצד בית כנסת המייצג היסטוריה ומורשת מפוארת של אחת הקהילות הייחודיות באירופה נמצא שומם בתפילת ערב שבת של קיץ, משיחה עם איש הביטחון בכניסה הבינותי שזה המצב, לא תמיד יש מניין, ברוב המקרים אין או יש מניין דחוק התלוי בעיקר באורחים מזדמנים מישראל. בביקור הזה שלי רק שלושה גברים ושתי נשים, מהם שניים מזדמנים מישראל, הרב יואל יפרח לא הגיע והבינותי שלא תמיד פוקד את המקום בתפילות השישי. המניין החסר התפלל בלחש בנוסח המקוצר, ברכנו איש את רעהו בברכת שבת שלום וכל אחד פנה לדרכו. תחושה לא טובה (וזאת בלשון המעטה).
קומץ האנשים עמד בסתירה מול המבנה המפואר, בית כנסת מהמרשימים בעולם, שטח מבנה של 659 מטר רבוע המכיל 1,700 מקומות ישיבה, גג מבנה שגובהו כ-33 מטרים, עמודים עשויים שיש איטלקי, וחלל פנימי המעוטר בגילופי עץ ופסיפס בסגנון ונציאני בחלונות, מבנה המורכב מ-6 קמרונות ומגדלים המעוטרים ב-12 מגיני דוד, עומד שומם כפיל לבן, וזועק זעקה שקטה, יהודים מה קורה היכן אתם ?
מנגד
ברחוב סטרה פלנינה בצידו האחר של העיר בבניין צנוע בן שלוש קומות בבית חב"ד מתקיימת תפילה המקבלת את השבת כהלכתה, שירת שלום עליכם, אשת חייל, נרות שבת, קידוש וארוחת שבת משותפת לכ-50 אנשים, כאשר על האירוע מנצח הרב יוסף סלומון שלוח מחב"ד.
כמה מילים בנוגע לחסידות חב"ד ומידת מעורבותה בקהילות היהודיות בעולם:
ובכן, חסידות חב"ד מתאפיינת במעורבות הרבה שלה בחיי הציבור, ביזמתו של האדמו"ר השביעי הוגדרה המטרה להפיץ את התורה, את מצוותיה ואת תורת חסידות חב"ד בכל קצווי העולם היהודי. במקומות רבים בעולם, חלקם נידחים, אפשר למצוא בית חב"ד המופעל בידי שלוחי חב"ד. חסידי חב"ד מנהלים בתי ספר  יהודיים במדינות רבות בעולם, כולל במדינות ברית המועצות לשעבר. התנועה דוגלת בשימוש בטכנולוגיה מודרנית, כשידורי רדיו טלוויזיה, לווין או אתרי אינטרנט כמו גם שימוש במסעי פרסום חוצות נרחבים כאמצעי להפצת המסרים שלהם. חסידי חב"ד מעורים בציבור הכללי יותר מחרדים אחרים ועוסקים בהפצת תורה ומצוות בקרב חילונים, בחלק מבתי חב"ד פועלים מרכזים ללימודי יהדות לציבור דתי וחילוני, מכאן שמדובר בזרם דתי הפתוח ביותר ליהודים בעולם.
 
כמה מילים בנוגע לארגון שלום המייצג את קהילת יהודי בולגריה:
ב-2009  היו כ-4,800  יהודים רשומים בארגון "שלום", המהווה את ארגון הגג של יהודי בולגריה. הארגון מקיים מספר פעילויות חינוכיות לגיל הרך, לצעירים ולמבוגרים בעיקר בסופיה שם פועל קומפלקס ובו בית ספר יסודי  על שם "דימצ'ו דבלינוב וגן ילדים שבו לומדים כ-80 תלמידים והוא נתמך תקציבית על ידי הממשלה הבולגרית וארגון ג'וינט עולמי, במסגרת תוכני הלימוד במוסד משולבות הוראת העברית והאנגלית וכן חגי ומסורת ישראל.
בית הכנסת המרכזי בסופיה מזוהה ומופעל באמצעות הארגון, רב בית הכנסת המזוהה כרב הקהילה מזוהה כרב הראשי של יהדות בולגריה והינו שלוח מישראל הממומן באמצעות ארגון הג'וינט העולמי.
מתיאור חלקי של שני הארגונים (ארגון שלום וארגון חב"ד) עולה הדילמה ונקודת המחלוקת שביניהם:
מחד ארגון שלום מייצג מזה שנים את הקהילה היהודית בבולגריה, קהילה ספרדית, מסורתית, המכבדת את הדת בדגש למסורת היהודית, ומאידך ארגון חב"ד המייצג זרם אורתודוקסי, אשכנזי, הרואה בהפצת ההלכה היהודית וקיום המצוות בכל מקום אפשרי בעולם ערך עליון.
לכאורה לא ניתן לגשר בין שני עולמות כל כך שונים למרות שקיים מכנה משותף לשניהם והוא הקיום היהודי וההמשכיות היהודית.
מזה למעלה מ-20 שנה מתקיימים שני עולמות נפרדים המכירים אחד בזכותו של השני להתקיים ללא יכולת ליצר שיתוף פעולה שיביא לידי ביטוי קיום יהודי ראוי.
כלומר, ישנם גני ילדים ובתי ספר ופעילות יהודית של הקהילה (ארגון שלום), במקביל ישנה פעילות יהודית, גני ילדים ובתי חינוך של ארגון חב"ד.
בית הכנסת המפואר מנוהל על ידי רב הקהילה באמצעות ארגון הג'וינט ובית כנסת אחר בקומה השנייה ברחוב סטארה פלנינה מופעל על ידי חב"ד.
ארגון שלום רשום מזה שנים (עוד מהתקופה הקומניסטית) כארגון המייצג את המיעוט היהודי וגם חב"ד לאחרונה זכה לרישום והכרה משפטית דומה מול השלטון הבולגרי.
ארגון שלום טוען לניסיון השתלטות חב"ד על הקהילה, לדברי גברת סופיה כהן (ראשת המועצה הדתית מטעם ארגון שלום), ישנה מגמה כמו גם כוונה לנסות ולשנות את אופייה של הקהילה היהודית בבולגריה שמעולם לא הייתה חרדית ואשכנזית לעומתה טוען הרב סולמון יוסף שלוח חב"ד בבולגריה שכל מעשיו וכוונותיו קשורים להפרחת היהדות בבולגריה בדרכים טובות ובמאור פנים והוא אף מוכיח זאת במספר משתתפים גדול בתפילות שישי/שבת ומועדים, אם כי ברור שחלקם הגדול של המתפללים בחסותו הם ישראלים מזדמנים המחפשים את סניף חב"ד כמו בכל מקום אחר בעולם.
דומה שמדובר במציאות יהודית אופיינית לקהילות גדולות המכילות בתוכן זרמים שונים, ואכן יש מקום לפלורליזם דתי בקהילה יהודית גדולה בדומה לניו-יורק, פריז, לונדון, מוסקווה, אבל בסופיה ? בערי השדה של בולגריה ?, כאשר מדובר בקהילה זעירה של כ-3,000 יהודים שחלקם הגדול אינם מוגדרים כיהודים על פי ההלכה אלה כזכאי חוק השבות, חלקם ישראלים חוזרים וחלקם הגדול ממש לא משתתף או לוקח חלק כלשהו בחיים יהודיים כלל.
ממקום מושבו של ארגון שלום ברחוב סטבולינסקי 50, בית העם בסופיה פועלים כל מוסדות הקהילה והנהגתה בראשות אלכסנדר אוסקר: מערכת עיתון פעילה (העבריסקי ווסטי), ספריה, מטבח יהודי, מקהלה, אולם מופעים, משרדים וכיתות לימוד, המקום שוקק חיים ומניע חיי קהילה ראויים, ראשת המועצה הדתית הינה גברת סופיה כהן, צעירה מוכשרת שהייתה לי הזכות להעלותה ארצה לתוכנית צעירים בקיבוץ נען.
הקהילה נתמכת בעיקר על ידי ארגון הג'וינט וקרן לאודר, נציגיהם יושבים בבית הקהילה ומעורבים ישירות בכל הקשור לפעילות יהודית יומיומית ולקיום מעגל החיים היהודי המסורתי, בין מפעליהם השונים נמנה הקמת גן יהודי ובית ספר יהודי, בית אבות, מקהלה, עיתון,  ופעילות יהודית יומיומית הקשורה למעגל החיים היהודי המסורתי.
בנוסף, לאחרונה חנכה הקהילה היהודית בבולגריה את בית-הספר היהודי הייעודי הראשון במדינה, בית-הספר על שם רונלד לאודר.
הקהילה היהודית בבולגריה מונה כיום כ-2,000-3,000 איש המפוזרים בעשר קהילות, רובם בסופיה הבירה, כ-300,000 יהודים (בעיקר ישראליים) פוקדים את בולגריה מידי בשנה, כל זאת לאור מערכת יחסים קרובה ומצוינת בין שתי המדינות, לעם היהודי ישנה היסטוריה משותפת  וארוכה שנים עם העם הבולגרי במיוחד בתקופת השואה בה מלך בולגריה, ראשי הכנסייה והעם הבולגרי עמדו מול הנאצים בנחישות ולא אפשרו להם לגעת ביהודי בולגריה.
לתוך המארג הזה נכנסה פעילותה של תנועת חב"ד שפעולת מזה למעלה מ-20 שנה ונציגה הוא הרב יוסף סולומון אשתו ועשרת ילדיהם המפעילים חיי קהילה מקבילים לארגון שלום, הבאים לידי ביטוי בהפעלת גני ילידים, מועדון צעירים, מסעדה כשרה, אולפן עברית, מקווה טהרה, בית כנסת, אתר אינטרנט, פעילות התומכת למטייל הישראלי המזדמן ארוחות כשרות (בתשלום) בעיקר בשבתות ובחגים, אפשר שזוהי המשכיות של חיים יהודיים דתיים שנתקיימו בבולגריה עוד מימיו של הרב הראשי האחרון של בולגריה הרב ד"ר אשר חננאל ואפילו קודם מתקופתו של "המחבר" רבי יוסף קארו שחי בעיר ניקופול כ-20 שנה והקים בה ישיבה ויש להניח ששם כתב חלק מחיבוריו עד עלייתו לארץ ישראל למקום מושבו בצפת. כלומר, חיים יהודיים דתיים היוו חלק ממרקם החיים הקהילתי אם כי לא במובן התואם אורח חיים וסביבת חיים חרדית.
תמונת מצב שכזו די אופיינית לרוב הפזורה היהודית בעולם, ברם דומה שמציאות שכזו אינה מתאימה (לדעתי) לסביבת החיים הבולגרית, מחד ניתן לומר שהיהדות מאופיינת בזרמים דתיים שונים, מחלוקת הינה חלק בלתי נפרד מהעולם התורני, מאידך מציאות שכזו בקהילה כל כך קטנה עם צביון חילוני מסורתי היסטורי שלעולם לא קיבלה על עצמה השפעה דתית לאומית או חרדית והייתה תמיד חלק מהמרקם האנושי הבולגרי, תכונה משמעותית שאפשרה לה שרידות בתקופת השואה, מכאן שקהילה שכזו איננה יכולה להכיל בתוכה את הזרם החרדי המיוצג באמצעות חב"ד.
דומה שקיימת כוונה לכפות על החילוניות המסורתית היהודית אימוץ דרכי התנהגות שאינן מקובלות עליהם, נראה שבמקום ליצור גשרים בין שתי הקהילות ישנה התבצרות של כל קהילה בעמדתה ועולמה. המזל הוא שהקדוש ברוך הוא אינו מהווה חלק בוויכוח הקיים הוא אינו עומד לבחירה כזו או אחרת וקיומו אינו מצריך אישורו של ארגון כלשהו או של רב כלשהו או של רוב כלשהו.
אני מניח ששני הארגונים (שלום וחב"ד) מסכימים ביניהם שאין לדת ערך כארגון, כלומר לדת ערכים נוספים מלבד קיום המצוות, ערכים המעניקים לאדם מצפן רוחני, במקרה שלנו שני הצדדים מציגים ערכים יהודיים ראויים, ערכיים יהודים כמו גם ערכים אוניברסאליים כגון סובלנות, פלורליזם, כבוד והסכמה. בשמם של ערכים שכאלה שרדה יהדות בולגריה בתקופה החשוכה ובשמם של ערכי הדת וההלכה שרד העם היהודי לדורותיו.
מובן שקיימת דילמה ומחלוקת חדשה בקרב יהדות בולגריה מחלוקת הנמשכת מזה למעלה מ-20 שנה, ומציפה בעיות חדשות, ומטרתי בכתיבת שורות אלה היא לעורר שיח וחשיבה מחודש תוך ניסיון ליצור מציאות חדשה, נכונה ומתאימה יותר לעולם היהודי המיוחד בבולגריה, זאת מתוך כוונה ליצר דילמות חדשות וטובות, לטעמי מציאות שכזו לאורך שנים ללא ניסיון אמיתי להגיע להבנה ראויה תיצור מציאות קשה יותר בעתיד, שהרי היהדות כוונתה להביא מסר, היא אמונה שמהותה מוסרית, ולא מספר הארגונים יקבע את טיבה של היהדות בבולגריה אלא האפשרות שכל ארגון יגיע למרבו ויתרום ממיטבו לטוב המשותף.
מכאן שתפקידה של ההנהגה (נבחרת ודתית) לא להסתפק בשמירת הקיים אלא לאפשר כניסה לרעיונות חדשים המחייבים שיתוף פעולה למען הטוב המשותף, כלומר יצירת הבנה חדשה, זו שאינה שייכת לשום צד מן הצדדים, והיא המנצחת, את העתיד צריך ליצור כאן ועכשיו, ולוותר על הנוחות באמירות סתמיות כגון: נסינו לדבר ולגשר, זה לא הולך ואין עם מי לדבר. תפקידה של מנהיגות הוא ליצור חזון ולנסות בכל דרך לממשו, והחזון של קהילה יהודית קטנה וייחודית בבולגריה היא יצירת מארג של חיים יהודיים משותפים והמשכיות יהודית יחד ולא לחוד. מכאן שיש מקום לדרוש מהמנהיגות (הדתית והנבחרת) לגייס יוזמה וכוחות ולייצר מציאות אחרת, נכונה ומתאימה לאורח החיים וסביבת החיים היהודית בבולגריה, אפשר שתידרש מעורבות של מתווך/מגשר מוסכם, ברם השארת המציאות הקיימת לטעמי הינה טעות לדורות.
במשחק הגימטריה יחד שווה 22 אותיות האלף בית ומשמעות המילה "יחד" בצירוף כל האותיות – כוח. ניסיון לייצר מציאות חדשה אפשר שתציל את קיומו וכבודו של אחד מביתי הכנסת הגדולים והיפים בסופיה שהרי ביקורי האחרון בתפילה השבת הביא לתחושה שיש מקום לכתיבת שורות אלה.
 
אם העזתי לכתוב ולתאר תמונת מצב הקיימת להבנתי בבולגריה, "בחוצפתי" אנסה לתאר מציאות דיי דומה בקרב יהדות בולגריה בישראל.
ובכן, מדובר בקהילה של כ-60,000 אזרחי ישראל המזוהים עם מוצאם הבולגרי, קהילה ציונית, תורמת לחברה בכל המובנים (הפוליטי, החברתי, המדעי, הכלכלי), מקבוצות העולים הראויות ביותר שקלטה המדינה.
הקהילה פועלת ומיוצגת באמצעות התאחדות/ארגון עולי בולגריה בישראל, מטרתה הרשומה היא לעזור לעולי בולגריה, לסייע בידם בקליטתם הרוחנית והשרשתם בחיי הארץ ולסייע לייסוד מוסדות צדקה וחסד, הארגון הוקם בשנות החמישים של המאה הקודמת, ונרשם כעמותה בשנת 1988.
במקביל פועלים ארגונים נוספים שהם:
התאחדות לשיתוף ואחוה בין ישראל לבולגריה.
סלבדור – עמותה למורשת בולגריה.
עמותת בית אבות ע"ש ז'ק חיים אסיואוב.
עמותת בית מורשת יהדות בולגריה.
לשכת מסחר בולגריה ישראל.
מקהלת צדיקוף.
הארגון בחיפה.
כולם פועלים בנפרד, חלקם הקטן פועלים בשיתוף פעולה עם ארגון הגג (התאחדות עולי בולגריה) שנתפס עד לאחרונה כארגון מפלגתי, פוליטי, המשתחרר אט אט מהמבנה היישן ומנסה ליצור לעצמו דמות חדשה.
לכל ארגון ישנה הנהלה נפרדת וחברים פעילים במידה כזו או אחרת, כל ארגון מנהל את ענייניו בנפרד, הישיבות מתקיימות בבתי קפה או בבתי החברים, וכיאה לארגון יהודי, מתחוללים מאבקי דעה, שליטה, השפעה ועוד.
השאלה המתבקשת היא, מדוע לא ישבו כל הארגונים תחת מטריה אחת ושם יקדמו את מטרתם באופן נכון וראוי, יהודי חכם הגיב בהומור לשאלתי זו, לדבריו, במידה ותתקיים ישיבה משותפת בין כלל הארגונים יהיה צורך להזמין אמבולנס שימתין בחוץ לצורך אשפוזם של חלק ממשתפי הדיון.
אין כוונתי לרמוז על קיומם של ארגונים רבים שאינם רלוונטיים, אלא לחזקם באמצעות הכוח שמאפשר הביחד, לכל ארגון אג'נדה משלו, כל ארגון נותן מענה ראוי לצורך קהילתי אמיתי, פעולה משותפת תאפשר תוצאה ראויה למימוש מטרתו של כל ארגון, מה עוד שכיום עומדות מטרות על בדמות הקמת בית מורשת ליהדות בולגריה ושילוב הדור הצעיר בפעילויות השונות., מטרות המחייבות איגוד משאבים וכוחות יצירתיים, וכאלה ישנם בשפע.
להבדיל מהמציאות הקיימת בסופיה שמטרתם לשמר את העולם היהודי וההמשכיות היהודית, המטרה בישראל הינה לקדם אינטרסים בין הקהילות והמדינות בבולגריה ובישראל. הכוונה לקדם אינטרסים משותפים ברמה הקהילתית כמו גם הלאומית למען הטוב המשותף, מנהיגי הארגונים בישראל הם אנשים ראויים, חלקם שימשו כשגרירים בעולם, שופטים, סופרים, עורכי דין, שחקני תיאטרון, עיתונאים, רופאים, מהנדסים, אדריכלים, פרופסורים באקדמיה, וחלקם שימושו בתפקידי מפתח במשרדי ממשלה שונים, חלקם עדיין פעילים רובם בגמלאות. כיצד אסופה כזו של כישרונות אינה יכולה לפעול מתוך שיתוף פעולה יצירתי למען מטרה משותפת לכולם. ישיבה מאורגנת  תחת ארגון גג המאגד את כולם, תאפשר למנף את המטרות המשותפות באופן ממוקד וראוי, לא מן הנמנע שיתקיימו גם חילוקי דעות, מאבקי כוח שליטה והשפעה שהרי זהו חלק בלתי נמנע מכל פעילות פוליטית, קהילתית וחברתית, אבל מבין כל החלופות, ישיבה מאוגדת תחת מסגרת אחת, המפעילה ערכים דמוקרטיים של דיון ובחירות דמוקרטיות וכמובן הכרעת רוב תאפשר לקבל החלטות נכונות יותר ויכולות ביצוע טובות יותר הנובעות ממקור כוח סמכותי ולא מאסופה של ארגונים. העולם המודרני מקדם את הרצון האנושי להתאחד מעל ההבדלים והניגודים, במקרה שלנו הנושאים המקשרים את כל הארגונים הפעילים אמור לזכות למשמעות גוברת והולכת לעומת המפריד ביניהם. יועילו מנהיגי הארגונים למצוא הדרך לשבת יחד ולעשות שימוש בכלים דמוקרטיים של, בחירות, הכרעת רוב, סובלנות, כבוד, פלורליזם, חופש ביטוי, ומתוך הרמוניה של ניגודים לייצר הסכמות רלוונטיות לטוב המשותף של כלל הארגונים הפעילים בישראל, אולי אוטופיה, אבל בהחלט אפשרי, את האמבולנס בחוץ ניתן יהיה לשחרר.