fbpx
הרב דניאל ציון
הרב דניאל ציון | צילום: מתוך ויקיפדיה

הרב דניאל ציון

מתוך הרצאה מאת ד"ר משה מוסק

בראשית דבריי אני רוצה להודות למוטי כנרי על הערך הקצר והממצה שכתב בוויקיפדיה על הרב דניאל ציון ואני שולח לו מכאן את איחוליי להחלמה מהירה ומלאה. מוטי התבסס בערך שכתב, על המקורות הקיימים: ספריהם של חיים קשלס, בנימין ארדיטי, הכרך על יהודי בולגריה, באנציקלופדיה של הגלויות, וקטעי עיתונות רבים, שאיני יודע איך הוא השכיל לאתר אותם. אני הוספתי כאן דברים מהביוגרפיה המצוינת, באנגלית, על בוריס השלישי, שנכתבה ע"י סטפן גרוייף, בנו של המזכיר האישי של המלך בוריס, ועל עוד שני מקורות, אוטנטיים יותר: החוברת הביוגרפית שפרסם הרב ציון בבולגרית, בעריכתו של אליעזר אנסקי, ושיצאה לאור בשנת 1945 וראיון שקיימתי לפני שבוע במוצא עלית, עם נכדתו של הרב, פלורה, פרחייה כהן.

הרב דניאל ציון נולד בשנת 1883 בסלוניקי לאביו שלמה שהיה רב בקהילה ולמשפחת רבנים ומשכילים ידועה.

הוא נפטר בשנת 1979 בישראל ונקבר בבית העלמין דרום, בבת ים.

הוא האריך ימים וחי עד גיל 96, אולי בגלל שהיה צמחוני אדוק והקפיד מאוד על מזונותיו.

הרב ציון היה תלמידו המובהק וחביבו של הרב יעקב מאיר, הרב הראשי של יהודי סלוניקי, שהיה לימים הראשון לציון בארץ-ישראל. אך הוא לא הסתפק בלימודי דת בלבד ויצא, בראשית המאה העשרים, ללימודים אקדמיים בברלין, שם השלים תואר ראשון ושני במשפטים ועשה דוקטורט בפילוסופיה. לאחר לימודיו הוא חזר לסלוניקי.

בעקבות השריפה הגדולה ברובע היהודי בסלוניקי, ב-17 לאוגוסט 1917, שבה נשרף בית משפחתו ונכחדה ספרייתו הגדולה והעשירה, הוא העתיק את מגוריו לבולגריה.

בסופיה הוא התקרב לציונות ולחוגי תנועת המזרחי ומאידך, בגלל התעסקותו המעמיקה בקבלה, הוא רקם קשרים עם הכת הנוצרית, המיסטית, "האחווה הלבנה", כת הדנוביסטים עובדי השמש, שיסד הפילוסוף הבולגרי, פטר דנוב. לכת הזאת השתייכו רבים מהאליטה האריסטוקרטית הבולגרית, ביניהם אף היועץ האישי של המלך, הקולונל ליובומיר לולצ'ב ויש אומרים, שגם המלך בוריס היה מקורב אל הכת המיסטית.

תחילה שימש הרב ציון כרב בקהילת סופיה ובהמשך היה לרב הראשי של בית הכנסת המרכזי בבירה ולאב בית הדין הרבני, לצד הרב הראשי של יהודי בולגריה, אשר חננאל. לרב הראשי של יהודי בולגריה הוא התמנה, רק בתקופת המשטר הקומוניסטי.

הפעילות הנועזת והבלתי מתפשרת של הרב דניאל ציון נגד הגזרות הגזעניות, שהונחתו על יהודי בולגריה, החלה כבר בראשית הדיונים על "החוק להגנת האומה", שהתקיימו בפרלמנט הבולגרי, בחודשים אוקטבר-דצמבר 1940. הרב ציון כותב בזיכרונותיו, שאז הוא פנה בבקשה אל עמיתו מכת הדנוביסטים, יועץ המלך לולצ'ב, שיפעל אצל המלך להפסקת תהליך החקיקה. לולצ'ב חזר אליו עם תשובת המלך: החוק נחקק להשביע את רצונם של בני הברית שלנו – הגרמנים, והוא לא יישום בשלמות.". דבר שכמובן לא קרה.

הגזרות נגד היהודים הלכו והחמירו והגיעו ליישומן האכזרי, באוגוסט 1942, כאשר התפרסמו התקנות המפורטות של החוק, שנוסחו עפ"י חוקי נירנברג.

עד אז נחתו הגזרות על יהודי בולגריה, בצורת צווים ספוראדיים, כלל-ארציים ועירוניים. התקנות של אוגוסט 1942, יצרו משנה סדורה של הגבלות ואיסורים חמורים, אזרחיים וכלכליים, שפגעו באורח אנוש, במעמדם האזרחי ובמצבם החומרי של היהודים ויצרו גם אפשרות חוקית לגרוש כללי של היהודים מבולגריה ופתחו בכך פתח להשמדתם, מחוץ לגבולות המדינה.

התפתחות חמורה זו הביאה את הרב דניאל לפעולה מיידית, נחרצת ונועזת. הוא התייצב בבוקר, למחרת פרסום התקנות, בארמון המלך והתקבל ע"י מזכיר המלך פאבל גרוייף. הרב ציון ביקש ממנו להסדיר לו פגישה דחופה עם המלך, שבה הוא מתכוון לדרוש ממנו לבטל לאלתר את הגזרות, עוד לפני שייחלו ביישומן. הרב ניסה לשכנע את מזכיר המלך שהמפגש שלו עם בוריס השלישי, לא נועד רק להציל את יהודי בולגריה אלא גם להביא להצלת ממלכת בולגריה בכללותה, את העם הבולגרי ואף את המלך, מהגורל המר המצפה לו, אם לא יבטל לאלתר את הגזרות נגד היהודים.

יומיים לאחר מכן, הלך דניאל ציון אל שר האוצר דוברי בוז'ילוב. הפגישה עם השר הייתה קשה מאוד ובצאתו מהפגישה נחה עליו, לדבריו, רוח אלוהים וקול פנימי דיבר אליו מתוכו. ואני מצטט כאן קטע קצר ממנו:

מלכות השמיים מגיעה לפני האדמה! היא מתקרבת ותשמיד את כל ההולכים ברע…… יישארו וייהנו רק אלה שילכו בדרך הישר…..זהו רצון האלוהים. מי שיתנגד לרצון זה יסבול ויעלם. מי שיקבל ויישם זאת יהיה בטוח לעד……

הרב דניאל הדפיס את דבר האלוהים בעשרות עותקים. את העותק הראשון הוא מסר לידיו של מזכיר המלך ועותקים נוספים הוא הגיש לשרי ממשלה, לאנשי ממשל בכירים, לחבריי פרלמנט, ולאנשי רוח נודעים וגם למפקד המשטרה. ממנו הוא ביקש לקבל אישור תנועה, שיאפשר לו לנוע באופן חופשי ברחבי הממלכה כדי להפיץ בכל מקום אפשרי את דבר האלוהים.

בצאתו ממשרדו של מפקד המשטרה, הוא נתקל בשני חבריי הקונסיסטוריה היהודית, שחקרו אותו על מעשיו בלשכת המפכ"ל. בעקבות החקירה התקיימה בינו לבין יו"ר הקונסיסטוריה המרכזית יוסף גירון שיחה קשה שבה נזף בו גירון על מעשיו חסרי האחריות, העלולים להמיט אסון כבד על יהודי בולגריה.

גירון: מי הרשה לך להעביר את הדברים האלה ללא ידיעתנו? אתה פקיד שלנו. אסור לך לעסוק בדברים פוליטיים. אנחנו אוסרים עליך להמשיך ולהפיץ את המכתב הזה. אנו דורשים ממך להעביר אלינו מיד את כל העותקים שבידך, וכו' וכו'

למחרת הוזמן הרב ציון לשימוע, בקונסיסטוריה המרכזית של יהודי בולגריה. כשנשאל לפשר מכתב האלוהים שהוא מפיץ, הוא ענה: זהו נאום שנכתב בהשראה אלוהית ובהוראה משמיים שיופץ לכל האישים הבכירים במדינה. לאחר הדברים הקשים שהוטחו נגדו, הוא נדרש להתפטר מכל משרותיו בקהילה. הרב דניאל סירב להתפטר ודרש את התפטרותם המידית של חבריי הקונסיסטוריה, עקב מחדליהם ואי-תפקודם, נגד הגזרות שהוטלו על היהודים:

"קיוויתי שבמצב הזה, שבו נמצאים יהודי בולגריה, מצב ללא מוצא, מעשיי יזכו לתמיכתכם המלאה. אך אתם פוחדים ומקבלים את המכות שניתכות על ראשיכם. אתם מקוננים וצופים בסערה המתקרבת אך לא נוקפים אצבע. לא רק שאינכם עושים דבר, אתם מפריעים לאלה שהם די אמיצים להביא תרופה למכה, שאויבי העם היהודי מכינים לנו". בעקבות מעשיו ודבריו הקשים, פוטר הרב ציון, לאלתר, מכל תפקידיו בקהילה.

דובר כאן מספיק על הסערה שקמה בקרב יהודי סופיה החל מה-21 במאי, ביום בו החלו לחלק את צווי ההגליה מהבירה ועל ההפגנה הגדולה, בה מילא הרב דניאל ציון, תפקיד מרכזי. לא אחזור פה על הדברים שכבר נאמרו. אציין רק את התפילה המיוחדת שהוא חיבר לכבוד ה-23 במאי, שהוכרז כיום של צום והודיה. תפילה, המזכירה מאוד דרשה נוצרית משיחית והנפתחת במילים אלו:

מלכות השמים מגיעה על פני האדמה! אלוהים יוליך את העם היהודי מחיי הסבל אל הגאולה יחד עם האנושות כולה! אך בתנאי, וכאן הוא מונה עשרה תנאים, שהם עשרת הדיברות החדשות, שהוא מציע לאמץ, כתנאי לזכות בחיי גאולה. דיברות, הממירות את עשר הדיברות המקוריות, אותן נתן משה לעם ישראל, במעמד הר סיני. הראשונה: "לאהוב את כל הברואים, לראות בהם את ילדי האלוהים. שנייה: להפיץ את חוכמת האלוהים ואת האמת שלו. ואחריהן, דיברה אחרי דיברה: להיות סמל לטוב, להיות סמל ליושר, להיות סמל לחוכמה וכו' וכו' וכו'. הוא חותם את התפילה בהבטחה, שאם עם ישראל יקיים באדיקות את עשר הדיברות החדשות, תבוא הגאולה לעולם ואלוהים ייפנה את רחמיו אל בניו, עם ישראל ואמרו אמן!

הרב ציון השווה את עצמו, לא פעם, למשה, גדול נביאי ישראל ומנהיגיו, הבא להושיע את עמו מול שלטון הרשע של המלך בוריס, בדיוק כפי שעשה משה מול פרעה הרשע. וכפי שמשה גאל את בני ישראל, הוציאם ממצריים והעניק להם את עשרת הדיברות כך הוא יושיע את יהודי בולגריה ולשם כך הוא חיבר עבורם עשר דיברות חדשות, שרוח הנצרות המשיחית, מפעמת בהן בחוזקה.

לאחר שחרור בולגריה מהשלטון המלוכני והפשיסטי, התקרב הרב דניאל ציון לשליטים הקומוניסטים ומונה, אולי גם כיריב להנהגה היהודית הממוסדת, לרב הראשי של יהודי בולגריה וזכה לכינוי המפוקפק "הרב האדום".

מינוי זה לא מנע ממנו לעלות לישראל, כבר בגל העלייה הראשון, בדצמבר 1948. הרב ציון התיישב עם משפחתו ביפו והיה לרב הראשי של עולי בולגריה בעיר. אך עם הזמן, הוא החל להתקרב ליהדות המשיחית, המאמינה בישו כמושיע ואף נטען, אם כי הוא הכחיש זאת מכל וכל, שאף התנצר.

בעקבות התנהלותו השנויה במחלוקת, הרבנים הראשיים של תל אביב-יפו ניהלו נגדו חקירה וביוני 1950, הם פסקו שהוא "לוקה בנפשו". שנתיים מאוחר יותר, בספטמבר 1952, הוא התראיין לרדיו והביע את דעתו, כי על היהודים לקבל את ישו כמשיחם. דבריו עוררו סערה רבתי בתקשורת, עד שסגן שר הדתות, זרח ורהפטיג, נדרש לבדוק את הנושא לעומקו.

בעקבות הסערה שקמה סביבו, נאלץ הרב להעתיק את מגוריו מיפו ולעבור, לזמן מה, לגור בירושלים. לאחר תקופת גלות קצרה הוא חזר אל מרכז הפעילות של יהודי בולגריה וחי את שארית שנותיו בבת ים.

הרב ציון המשיך במשך שנים ארוכות לעמוד בראש בית כנסת של יהודי בולגריה בבת ים ולהטיף יחד עם זה ובאופן פרטי, את משנתו המשיחית, כשמדי פעם הוא חוזר ומעורר מחדש סערות בתקשורת ובקרב יהודי בולגריה.

הרצאה זו נצפתה והושמעה בזום, בכנס שאורגן ע"י 'בית מורשת יהודי בולגריה', שהתקיים לרגל יום התרבות הבולגרי ולציון 79 שנים להגליית יהודי סופיה לערי השדה.

תודתי נתונה לחוה פנחס-כהן, יו"ר ועדת התוכן, שיזמה את הכנס והנחתה אותו ולרחל מרום, על נכונותה להפיץ את ההרצאה ביניכם.

26 במאי, 2022 ד"ר משה מוסק

אהבתם את המאמר?

שתפו ב-Facebook
שתפו ב-Twitter
שתפו ב-Linkedin
שתפו ב-Pinterest

כתיבת תגובה

HebrewEnglishBulgarian

שלחו לנו הודעה

הרשמה לכנס בנושא רדיפה ושיתוף פעולה, הצלה והישרדות
22-24.5.23

בית מורשת יהדות בולגריה ביפו, איחוד עולי בולגריה, עמותת סלוודור, אגודת הידידות ישראל בולגריה, ועידת התביעות  מגרמניה, וקרן הרצלינה, מתכבדים להציג כנס בינלאומי בינתחומי בשיתוף יד ושם, מרכז דאהן בבר אילן, וסינמטק תל אביב: רדיפה ושיתוף פעולה, הצלה והישרדות: נקודות מבט חדשות על בולגריה והשואה לאחר 80 שנה

יום ב, 22 במאי – כנס בינלאומי – יד ושם, ירושלים
יום ג, 23 במאי –   כנס בינלאומי – מרכז דאהן – בר אילן
יום ד, 24 במאי – מרתון סרטים דוקומנטריים – סינמטק תל אביב

כרטיסים לסרט בעלות 25 ש"ח באמצעות קוד הנחה בולגריה25:

1. בחרו את הסרט הרצוי בקישור המצורף מטה
2. לחצו על לרכישה
3. סמנו מקומות באולם
4. במסך בו מופיע מחיר הכרטיס לחצו על בחרו סוג כרטיס ובחרו באפשרות קוד הטבה/שובר
5. הזינו את הקוד בולגריה25 והמחיר יתעדכן בהתאם להטבה
6. בכל שאלה ניתן לפנות למוקד שירות הלקוחות של סינמטק תל אביב 6876*

לחצו כאן לרכישת כרטיסים לסרטים באתר הסינמטק

09:30  ג׳אז בלקני – סרטו של ג׳קי קומפורטי – 76 דקות

ג׳אז בלקני מספר את סיפור החיים והמוזיקה של ניקו ניסימוב וחבריו היהודים מלהקת הג'אז הבולגרית "האופטימיסטים". הסרט מתאר את הצלחתם המטאורית כלהקה בסוף שנות ה- 30 בבולגריה. תחילתה של מלחמת העולם השנייה, כאשר בולגריה הצטרפה למדינות הציר, שינתה עבורם הכל. חוקים והגבלות על היהודים עצרו את ההופעות של הלהקה. כל חברי הלהקה היהודים גויסו למחנות לעבודת הכפייה כמו כל שאר הגברים היהודים, והקהילה כולה הייתה על סף הכחדה. ניקו נעצר על ידי הקומיסריון לענייני יהודים והועלה על משלוח שהיה מיועד למחנה המוות טרבלינקה. התערבותם של חבריו הבולגרים הצילה את חייו ברגע האחרון.

11:30 ספינת המעפילים סלבדור – סרטו של ניסים מוסק – 82 דקות

סיפורה הנשכח של ספינת המעפילים "סלבדור", שהפליגה מבולגריה לישראל ב1940- כשעל סיפונה 352 נוסעים, אך טבעה מול חופי טורקיה. מבין כל הנוסעים ששהו על הסיפון, רק 122 ניצלו. באמצעות חומרי ארכיון וראיונות עם ניצולים מגולל הבמאי, נסים מוסק, את סיפורה של האונייה "סלבדור" ואת סיפור ההעפלה של יהודי בולגריה, ומתעכב גם על האופן שבו התקבל האסון בקרב היישוב בארץ: התעלמות.

13:30 קרונות רכבת ריקים – פרופסור אדוארד גפני – 83 דקות

הסיפור המדהים של הישרדותם מזה של למעלה מ- 50,000 יהודים במלחמת העולם השנייה והרצח ההמוני של 11,393 יהודים מהשטחים ביוון ובמקדוניה שבשליטת בולגריה מזה. המזימה לרצוח את כל יהודי אירופה סומנה כ'סודית ביותר' אך הייתה פומבית. צילומי הרכבות הפכו את הפשע לגלוי. כשהעלילה נחשפה, קמו במחאה בולגרים משכבות רבות, מנהיגי כנסיות ומנהיגי פועלים, עורכי דין ורופאים. האם נסכן את חיינו כדי להציל מישהו? הבולגרים האמיצים האלה מעודדים אותנו לחשוב שאנחנו חייבים ויכולים לחולל שינוי.

15:30 האופטימיסטים – ג'קי קומפורטי – 81 דקות

סרט עטור פרסים על הנסיבות שהובילו להישרדותם החלקית של היהודים בממלכת בולגריה בתקופת השואה. "האופטימיסטים" (על שם להקת הג'אז שפעלה בבולגריה לפני המלחמה ואליה השתייכו חלק מהמרואיינים בסרט זה) הוא הסיפור הכמעט-לא-נודע אודות הישרדותם של יהודים בולגרים בידי נוצרים ומוסלמים. הסרט זכה בפרס השלום בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין. בפרס הראשון בקטגוריה של סרט תיעודי על "החוויה היהודית" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בירושלים, ובציון הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים "חלומות ותקוות" בארה"ב.

17:00 אירוע נעילת הכנס: חיבוקים בבולגרית והקרנת בכורה עולמית של הסרט 'מונומנט לאהבה'

להרשמה ורכישת כרטיסים לאירוע הנעילה החגיגי התקשרו לטלפון 054-453-4157 (יפה) 

מנחה: ג׳קי קומפורטי

ברכות:

ד"ר ג׳קי וידל, יו"ר עמותת בית מורשת יהודי בולגריה

השגריר דוד כהן, יו״ר עמותת סלבדור

יצחק ליפובצקי, יו"ר האגודה לשיתוף ואחווה בין ישראל לבולגריה

ה"מ רומיאנה בצ'ברובה, שגרירת בולגריה בישראלמנחם

 מנחם ז. רוזנזפט: הפגנת ה-24 למאי נגד גירוש היהודים וסמליותה

18:00 –  הקרנת בכורה עולמית של הסרט 'מונומנט לאהבה' של ג׳קי קומפורטי

מונומנט לאהבה מתארת מסע שעשה ג'קי קומפורטי עם אמו, איקה קומפורטי עובדיה, במשך למעלה מ-25 שנה לחקור, לתעד ולחשוף את הנרטיב של העם היהודי בתקופת השואה בבולגריה. ככל שהמסע המשותף התקדם, הסיפור האישי של איקה הלך ונחשף. היא חלקה זיכרונות ותובנות. כשהיא מצאה את יומנה מזמן המלחמה נחשפו גם ציפיותיה, מחשבותיה ורגשותיה, כנערה צעירה, מול עולם שמתמוטט למול עיניה ומתדרדר למלחמה. עזרה ותמיכה מחברים סייעו לה בזמנים הקשים והאכזריים להתמודד עם הסכנות והאתגרים ולשרוד. סיפור של איקה הוא מניפסט אנטי-מלחמתי שמתעמת עם טוטליטריות ושנאת אדם ומציב מונומנט לאהבה.

"אהבה היא הכוח הגדול ביותר בעולם. 

זה חזק יותר מהדת, זה חזק מהכל. 

אם אתה אוהב, אתה אתה עושה.

אם אתה לא אוהב, שום דבר לא יקרה. 

באהבה מגדלים ילדים, באהבה קשר נוצר בין שני אנשים. 

באהבה אנחנו הופכים להורים לילדים.

באהבה אנחנו הופכים למורים לסטודנטים. 

כאשר אתה אוהב משהו, אתה עובד כל החיים ונותן. 

אתה לא נותן? אין חיים, אין יופי. בלי אהבה,

שום דבר לא קורה. נקודה”

– איקה קומפורטי עובדיה

20:00 -19:45 – שאלות ותשובות

כרטיסים בקופת הסינמטק קודש למימון הכנס: *6876

יום 2

לחצו כאן להרשמה ליום השני באוניברסיטת בר-אילן (עלות כרטיס 30 ש"ח)

9:30-10:00 התכנסות וכיבוד קל

 

12:00 – 10:00 מושב פתיחה

יו"ר: ד"ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דהאן, אוניברסיטת בר-אילן

ברכות:

פרופ' שמואל רפאל, דיקן הפקולטה למדעי היהדות, אוניברסיטת בר-אילן

מר אינו יצחק, יו"ר איחוד עולי בולגריה

ה"מ רומיאנה בצ'ברובה, שגרירת בולגריה בישראל

11:00 – 10:30 מנחם ז. רוזנזפט, יועץ משפטי וסגן נשיא של הקונגרס היהודי העולמי, ניו יורק

השואה בבולגריה מזווית ראיה יהודית-גלובלית

11:00-12:00 שולחן עגול: התיעוד הקיים והבלתי-קיים לחקר תולדות יהודי בולגריה בשואה.

מה עוד נמצא בארכיונים? שאלות בלתי פתורות על בולגריה והשואה, ואתגרי המחקר בעתיד

יו"ר: משה מוסק

מוקדש לזכרו של עמנואל "אמקו" מרגוליס

בהשתתפות:

● ג'קי קומפורטי, בלומינגטון, אינדיאנה: דברי פתיחה

● אנגל צ'ורפצ׳ייב ארכיונאי, יד ושם

● וניה גזנקו, ארכיון המדינה של בולגריה, סופיה

● נדז׳ה ראגארו, Science Po, פריז (השתתפות באמצעות זום)

 

12:00-12:30 הפסקת קפה

 

12:30-14:15 מושב שני: זיכרון, הנצחה ומורשת

המושב מוקדש לכבודו של פרופ' רוברט ארנוב, אונ' אינדיאנה, בלומינגטון

יו"ר: ד"ר יוסף שרביט

● לאה כהן, חוקרת עצמאית, עיתונאית ודיפלומטית, נוינבורג

80 שנים לרדיפת היהודים ולהצלתם בממלכת בולגריה: מגמות חדשות ברוויזיוניזם של השואה

● מייקל בירנבאום, חוקר שואה, סופר ומתכנן מוזיאונים, לוס אנג'לס

על תפקידם החינוכי של מוזיאוני שואה ולקחי לימוד השואה.

● יצחק ליפובצקי, יו"ר האגודה לשיתוף ואחווה בין ישראל לבולגריה, תל אביב

האנדרטאות להנצחת הישרדות יהודי בולגריה בשואה, בסופיה ובתל אביב

● רני יגר, מכון הרטמן, ירושלים

״הגדת השואה״ כאמצעי להפנמת זיכרון השואה בקרב יהודי בולגריה

 

14:15-14:45 הפסקת קפה

 

16:00 – 14:45 מושב שלישי: יזמות, הצלה והישרדות

יו"ר: אורה שורצוולד, אוניברסיטת בר-אילן

● אורלי מירון, אוניברסיטת בר אילן

רשתות עסקיות יהודיות בבלקן: יזמות אתנית על-לאומית

● משה עובדיה, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

רבני בולגריה ופועלם להצלת היהודים בתקופת השואה

● ג׳קי קומפורטי, במאי קולנוע וחוקר תיעודי של יהודי בולגריה, בלומינגטון אינדיאנה

סרט תיעודי: ההפגנה נגד גירוש יהודי סופיה ב-24 במאי 1943

 

16:30- 16:00 הפסקת קפה

 

16:30-18:00 מושב רביעי: הביטוי האמנותי והתרבותי לגורל יהודי בולגריה בימי השואה

מוקדש לזכרה של המשוררת חוה פנחס-כהן ז"ל

יו"ר: ג'קי וידל, יו"ר בית מורשת יהודי בולגריה, יפו

● מרתה אלדג'ם בלומפילד, סופרת חוקרת ואמנית, מישיגן

קולות משוחזרים: רישומים על יהודי בולגריה בשואה

● אדוארד מקגלין גפני, לוס אנג'לס

אתגר השחזור ההיסטורי והשיפוט האתי

● רינה שעשוע-חסון, האגודה לשיתוף ואחווה ישראל-בולגריה, תל אביב

המשורר והמנהיג הציוני היהודי-בולגרי סימצ'ו איסקוב

● השחקן אלברט כהן, תל אביב

קריאה משירתו של איסקוב

יום 1

09:30 התכנסות

 

10:00-10:30 מושב פתיחה: ברכות

יו״ר: פרופ' דן מכמן, ראש המכון הבינלאומי לחקר השואה, יד ושם ואונ' בר-אילן

מר דני דיין, יו"ר הנהלת יד ושם

ד״ר ג׳קי וידל, יו"ר עמותת בית מורשת יהדות בולגריה ביפו

 

10:30-12:30 מושב ראשון: החקיקה האנטי-יהודית והשפעותיה על חיי היהודים בממלכת בולגריה

יו״ר: פרופ' דינה פורת

● ד״ר שלמה שאלתיאל, יד יערי, ישראל

הגלוי והסמוי במניעים של המתנגדים למדיניות האנטי-יהודית של ממשל המלך בוריס ה-3

● מוטי כנרי חוקר עצמאי, גבעתיים

גירוש האזרחים הזרים מבולגריה

● זדרבקה קרסטבה, אוניברסיטת קלימנט אוכרידסקי, סופיה

היבט החקיקה במדיניות האנטי-יהודית של ממלכת בולגריה (1941-1944)

● סטיבן סייג׳ – חוקר עצמאי, רוקוויל, מרילנד

מחנות העבודה והגטאות בבולגריה

 

12:30-13:15 הפסקת צהריים

 

13:15-15:00 מושב שני: "הפתרון הסופי של בעיית היהודים" בממלכת בולגריה המאוחדת

המושב מוקדש לזכרו של חלוץ המחקר על השואה בבולגריה, פרופסור פרדריק צ׳רי ז״ל

יו״ר: אנג'ל צ'ורפצ'ייב, יד ושם ואונ' חיפה

● רומן אברמוב – המרכז למחקר מתקדם, סופיה.

בולגריה והשואה – מסלול מפוצל

● וסיליס ריצאלוס, אוניברסיטת דמוקריטוס, תראקיה, סלוניקי:

רדיפת יהודי יוון באזור הכיבוש הבולגרי ביוון (1941-1943): המקרה של דראמה.

● סוזנה חזן, המוזיאון היהודי, אוגסבורג (השתתפות בזום)

אתגרי הכנת החלק על בולגריה בכרך 13 של סדרת התיעוד הגרמנית:

"הרדיפה והרצח של יהודי אירופה על ידי גרמניה הנאצית 1933-45".

 

15:00-15:30 הפסקת קפה

 

17:15 – 15:30 מושב שלישי: בולגריה והשואה: היסטוריה, זיכרון, ייצוג

יו״ר: משה מוסק, בית מורשת יהדות בולגריה

 דן מכמן, המכון הבינ"ל לחקר השואה, יד ושם ואונ' בר-אילן

חקר בולגריה והשואה: ההקשר הרחב

● נאדז' ראגארו – Science Po, פריז

תרומתם של המשפטים בבולגריה בתום מלחה"ע השנייה לתיעוד גורלם של היהודים (השתתפות זום)

● ג׳קי קומפורטי – חוקר ומתעד קולנועי, בלומינגטון, אינדיאנה

הנרטיב הגנוב של יהודי בולגריה והשואה

שולחן עגול בהנחיית יו"ר המושב:

נסיבות הישרדותם של יהודי בולגריה – פולמוסים מחקריים וזכרוניים

בהשתתפות: שלמה שאלתיאל, מוטי כנרי, ג'קי קומפורטי, דן מכמן, לאה כהן.

התנדבו

התנדבו לעבודה בבית המורשת.

זוהי הזדמנות לעזור לנו להנחיל את נכסי התרבות והזיכרון הקולקטיבי
של הקהילה היהודית בולגרית בארץ ובעולם.

אנו זקוקים לכישרונות מכל הסוגים.

תרמו לנו

אנחנו בעמותת בית מורשת יהדות בולגריה ביפו עושים מאמצים אדירים על מנת לשמר את נכסי התרבות, החומר והרוח של יהדות בולגריה.

נודה לכול תרומה שתוכלו לתרום בכדי לסייע לנו בשליחות זו.