בראשית דבריי אני רוצה להודות למוטי כנרי על הערך הקצר והממצה שכתב בוויקיפדיה על הרב דניאל ציון ואני שולח לו מכאן את איחוליי להחלמה מהירה ומלאה. מוטי התבסס בערך שכתב, על המקורות הקיימים: ספריהם של חיים קשלס, בנימין ארדיטי, הכרך על יהודי בולגריה, באנציקלופדיה של הגלויות, וקטעי עיתונות רבים, שאיני יודע איך הוא השכיל לאתר אותם. אני הוספתי כאן דברים מהביוגרפיה המצוינת, באנגלית, על בוריס השלישי, שנכתבה ע"י סטפן גרוייף, בנו של המזכיר האישי של המלך בוריס, ועל עוד שני מקורות, אוטנטיים יותר: החוברת הביוגרפית שפרסם הרב ציון בבולגרית, בעריכתו של אליעזר אנסקי, ושיצאה לאור בשנת 1945 וראיון שקיימתי לפני שבוע במוצא עלית, עם נכדתו של הרב, פלורה, פרחייה כהן.
הרב דניאל ציון נולד בשנת 1883 בסלוניקי לאביו שלמה שהיה רב בקהילה ולמשפחת רבנים ומשכילים ידועה.
הוא נפטר בשנת 1979 בישראל ונקבר בבית העלמין דרום, בבת ים.
הוא האריך ימים וחי עד גיל 96, אולי בגלל שהיה צמחוני אדוק והקפיד מאוד על מזונותיו.
הרב ציון היה תלמידו המובהק וחביבו של הרב יעקב מאיר, הרב הראשי של יהודי סלוניקי, שהיה לימים הראשון לציון בארץ-ישראל. אך הוא לא הסתפק בלימודי דת בלבד ויצא, בראשית המאה העשרים, ללימודים אקדמיים בברלין, שם השלים תואר ראשון ושני במשפטים ועשה דוקטורט בפילוסופיה. לאחר לימודיו הוא חזר לסלוניקי.
בעקבות השריפה הגדולה ברובע היהודי בסלוניקי, ב-17 לאוגוסט 1917, שבה נשרף בית משפחתו ונכחדה ספרייתו הגדולה והעשירה, הוא העתיק את מגוריו לבולגריה.
בסופיה הוא התקרב לציונות ולחוגי תנועת המזרחי ומאידך, בגלל התעסקותו המעמיקה בקבלה, הוא רקם קשרים עם הכת הנוצרית, המיסטית, "האחווה הלבנה", כת הדנוביסטים עובדי השמש, שיסד הפילוסוף הבולגרי, פטר דנוב. לכת הזאת השתייכו רבים מהאליטה האריסטוקרטית הבולגרית, ביניהם אף היועץ האישי של המלך, הקולונל ליובומיר לולצ'ב ויש אומרים, שגם המלך בוריס היה מקורב אל הכת המיסטית.
תחילה שימש הרב ציון כרב בקהילת סופיה ובהמשך היה לרב הראשי של בית הכנסת המרכזי בבירה ולאב בית הדין הרבני, לצד הרב הראשי של יהודי בולגריה, אשר חננאל. לרב הראשי של יהודי בולגריה הוא התמנה, רק בתקופת המשטר הקומוניסטי.
הפעילות הנועזת והבלתי מתפשרת של הרב דניאל ציון נגד הגזרות הגזעניות, שהונחתו על יהודי בולגריה, החלה כבר בראשית הדיונים על "החוק להגנת האומה", שהתקיימו בפרלמנט הבולגרי, בחודשים אוקטבר-דצמבר 1940. הרב ציון כותב בזיכרונותיו, שאז הוא פנה בבקשה אל עמיתו מכת הדנוביסטים, יועץ המלך לולצ'ב, שיפעל אצל המלך להפסקת תהליך החקיקה. לולצ'ב חזר אליו עם תשובת המלך: החוק נחקק להשביע את רצונם של בני הברית שלנו – הגרמנים, והוא לא יישום בשלמות.". דבר שכמובן לא קרה.
הגזרות נגד היהודים הלכו והחמירו והגיעו ליישומן האכזרי, באוגוסט 1942, כאשר התפרסמו התקנות המפורטות של החוק, שנוסחו עפ"י חוקי נירנברג.
עד אז נחתו הגזרות על יהודי בולגריה, בצורת צווים ספוראדיים, כלל-ארציים ועירוניים. התקנות של אוגוסט 1942, יצרו משנה סדורה של הגבלות ואיסורים חמורים, אזרחיים וכלכליים, שפגעו באורח אנוש, במעמדם האזרחי ובמצבם החומרי של היהודים ויצרו גם אפשרות חוקית לגרוש כללי של היהודים מבולגריה ופתחו בכך פתח להשמדתם, מחוץ לגבולות המדינה.
התפתחות חמורה זו הביאה את הרב דניאל לפעולה מיידית, נחרצת ונועזת. הוא התייצב בבוקר, למחרת פרסום התקנות, בארמון המלך והתקבל ע"י מזכיר המלך פאבל גרוייף. הרב ציון ביקש ממנו להסדיר לו פגישה דחופה עם המלך, שבה הוא מתכוון לדרוש ממנו לבטל לאלתר את הגזרות, עוד לפני שייחלו ביישומן. הרב ניסה לשכנע את מזכיר המלך שהמפגש שלו עם בוריס השלישי, לא נועד רק להציל את יהודי בולגריה אלא גם להביא להצלת ממלכת בולגריה בכללותה, את העם הבולגרי ואף את המלך, מהגורל המר המצפה לו, אם לא יבטל לאלתר את הגזרות נגד היהודים.
יומיים לאחר מכן, הלך דניאל ציון אל שר האוצר דוברי בוז'ילוב. הפגישה עם השר הייתה קשה מאוד ובצאתו מהפגישה נחה עליו, לדבריו, רוח אלוהים וקול פנימי דיבר אליו מתוכו. ואני מצטט כאן קטע קצר ממנו:
מלכות השמיים מגיעה לפני האדמה! היא מתקרבת ותשמיד את כל ההולכים ברע…… יישארו וייהנו רק אלה שילכו בדרך הישר…..זהו רצון האלוהים. מי שיתנגד לרצון זה יסבול ויעלם. מי שיקבל ויישם זאת יהיה בטוח לעד……
הרב דניאל הדפיס את דבר האלוהים בעשרות עותקים. את העותק הראשון הוא מסר לידיו של מזכיר המלך ועותקים נוספים הוא הגיש לשרי ממשלה, לאנשי ממשל בכירים, לחבריי פרלמנט, ולאנשי רוח נודעים וגם למפקד המשטרה. ממנו הוא ביקש לקבל אישור תנועה, שיאפשר לו לנוע באופן חופשי ברחבי הממלכה כדי להפיץ בכל מקום אפשרי את דבר האלוהים.
בצאתו ממשרדו של מפקד המשטרה, הוא נתקל בשני חבריי הקונסיסטוריה היהודית, שחקרו אותו על מעשיו בלשכת המפכ"ל. בעקבות החקירה התקיימה בינו לבין יו"ר הקונסיסטוריה המרכזית יוסף גירון שיחה קשה שבה נזף בו גירון על מעשיו חסרי האחריות, העלולים להמיט אסון כבד על יהודי בולגריה.
גירון: מי הרשה לך להעביר את הדברים האלה ללא ידיעתנו? אתה פקיד שלנו. אסור לך לעסוק בדברים פוליטיים. אנחנו אוסרים עליך להמשיך ולהפיץ את המכתב הזה. אנו דורשים ממך להעביר אלינו מיד את כל העותקים שבידך, וכו' וכו'
למחרת הוזמן הרב ציון לשימוע, בקונסיסטוריה המרכזית של יהודי בולגריה. כשנשאל לפשר מכתב האלוהים שהוא מפיץ, הוא ענה: זהו נאום שנכתב בהשראה אלוהית ובהוראה משמיים שיופץ לכל האישים הבכירים במדינה. לאחר הדברים הקשים שהוטחו נגדו, הוא נדרש להתפטר מכל משרותיו בקהילה. הרב דניאל סירב להתפטר ודרש את התפטרותם המידית של חבריי הקונסיסטוריה, עקב מחדליהם ואי-תפקודם, נגד הגזרות שהוטלו על היהודים:
"קיוויתי שבמצב הזה, שבו נמצאים יהודי בולגריה, מצב ללא מוצא, מעשיי יזכו לתמיכתכם המלאה. אך אתם פוחדים ומקבלים את המכות שניתכות על ראשיכם. אתם מקוננים וצופים בסערה המתקרבת אך לא נוקפים אצבע. לא רק שאינכם עושים דבר, אתם מפריעים לאלה שהם די אמיצים להביא תרופה למכה, שאויבי העם היהודי מכינים לנו". בעקבות מעשיו ודבריו הקשים, פוטר הרב ציון, לאלתר, מכל תפקידיו בקהילה.
דובר כאן מספיק על הסערה שקמה בקרב יהודי סופיה החל מה-21 במאי, ביום בו החלו לחלק את צווי ההגליה מהבירה ועל ההפגנה הגדולה, בה מילא הרב דניאל ציון, תפקיד מרכזי. לא אחזור פה על הדברים שכבר נאמרו. אציין רק את התפילה המיוחדת שהוא חיבר לכבוד ה-23 במאי, שהוכרז כיום של צום והודיה. תפילה, המזכירה מאוד דרשה נוצרית משיחית והנפתחת במילים אלו:
מלכות השמים מגיעה על פני האדמה! אלוהים יוליך את העם היהודי מחיי הסבל אל הגאולה יחד עם האנושות כולה! אך בתנאי, וכאן הוא מונה עשרה תנאים, שהם עשרת הדיברות החדשות, שהוא מציע לאמץ, כתנאי לזכות בחיי גאולה. דיברות, הממירות את עשר הדיברות המקוריות, אותן נתן משה לעם ישראל, במעמד הר סיני. הראשונה: "לאהוב את כל הברואים, לראות בהם את ילדי האלוהים. שנייה: להפיץ את חוכמת האלוהים ואת האמת שלו. ואחריהן, דיברה אחרי דיברה: להיות סמל לטוב, להיות סמל ליושר, להיות סמל לחוכמה וכו' וכו' וכו'. הוא חותם את התפילה בהבטחה, שאם עם ישראל יקיים באדיקות את עשר הדיברות החדשות, תבוא הגאולה לעולם ואלוהים ייפנה את רחמיו אל בניו, עם ישראל ואמרו אמן!
הרב ציון השווה את עצמו, לא פעם, למשה, גדול נביאי ישראל ומנהיגיו, הבא להושיע את עמו מול שלטון הרשע של המלך בוריס, בדיוק כפי שעשה משה מול פרעה הרשע. וכפי שמשה גאל את בני ישראל, הוציאם ממצריים והעניק להם את עשרת הדיברות כך הוא יושיע את יהודי בולגריה ולשם כך הוא חיבר עבורם עשר דיברות חדשות, שרוח הנצרות המשיחית, מפעמת בהן בחוזקה.
לאחר שחרור בולגריה מהשלטון המלוכני והפשיסטי, התקרב הרב דניאל ציון לשליטים הקומוניסטים ומונה, אולי גם כיריב להנהגה היהודית הממוסדת, לרב הראשי של יהודי בולגריה וזכה לכינוי המפוקפק "הרב האדום".
מינוי זה לא מנע ממנו לעלות לישראל, כבר בגל העלייה הראשון, בדצמבר 1948. הרב ציון התיישב עם משפחתו ביפו והיה לרב הראשי של עולי בולגריה בעיר. אך עם הזמן, הוא החל להתקרב ליהדות המשיחית, המאמינה בישו כמושיע ואף נטען, אם כי הוא הכחיש זאת מכל וכל, שאף התנצר.
בעקבות התנהלותו השנויה במחלוקת, הרבנים הראשיים של תל אביב-יפו ניהלו נגדו חקירה וביוני 1950, הם פסקו שהוא "לוקה בנפשו". שנתיים מאוחר יותר, בספטמבר 1952, הוא התראיין לרדיו והביע את דעתו, כי על היהודים לקבל את ישו כמשיחם. דבריו עוררו סערה רבתי בתקשורת, עד שסגן שר הדתות, זרח ורהפטיג, נדרש לבדוק את הנושא לעומקו.
בעקבות הסערה שקמה סביבו, נאלץ הרב להעתיק את מגוריו מיפו ולעבור, לזמן מה, לגור בירושלים. לאחר תקופת גלות קצרה הוא חזר אל מרכז הפעילות של יהודי בולגריה וחי את שארית שנותיו בבת ים.
הרב ציון המשיך במשך שנים ארוכות לעמוד בראש בית כנסת של יהודי בולגריה בבת ים ולהטיף יחד עם זה ובאופן פרטי, את משנתו המשיחית, כשמדי פעם הוא חוזר ומעורר מחדש סערות בתקשורת ובקרב יהודי בולגריה.
הרצאה זו נצפתה והושמעה בזום, בכנס שאורגן ע"י 'בית מורשת יהודי בולגריה', שהתקיים לרגל יום התרבות הבולגרי ולציון 79 שנים להגליית יהודי סופיה לערי השדה.
תודתי נתונה לחוה פנחס-כהן, יו"ר ועדת התוכן, שיזמה את הכנס והנחתה אותו ולרחל מרום, על נכונותה להפיץ את ההרצאה ביניכם.
26 במאי, 2022 ד"ר משה מוסק
