אחרי הפלישה הגרמנית לברית המועצות החלה תנועת התנגדות חמושה נגד המשטר בבולגריה, שהובלה על ידי התנועה הקומוניסטית, אשר הלכה והתגברה והגיעה לשיאה בשנתה האחרונה של המלחמה בבולגריה, 1944. התנועות התאגדו לתוך "חזית המולדת" שכללה תנועות התנגדות רב-מפלגתיות. כ-1,100 צעירות וצעירים בני הקהילה היהודית נטלו חלק במאבק המזוין במסגרת המחתרת האנטי-פאשיסטית, מתוך ידיעה ברורה מה עלול להיות גורלם.
77 לוחמים ולוחמות יהודים מתוך 199 היהודים שהצטרפו לפרטיזנים נפלו בקרבות ומהם 16 נשים צעירות, כולם מתחת לגיל 22.
לאחר המלחמה, בעידן הקומוניסטי נישאו שמות הנופלים ובעיקר הנופלות בפי כל. הן זכו לאנדרטאות הנצחה, יישובים ורחובות נקראו על שמן ועיטורים שונים כגון "גיבור בולגריה" הוענקו להן על ידי השלטון הקומוניסטית. הקהילה היהודית הקטנה שנותרה בבולגריה הקפידה להנציח ולהזכיר את הפעילות הפרטיזנית ואת הפרטיזניות והפרטיזנים היהודים, בטקסים, ובמאמרים שונים שהתפרסמו.
ההרצאה מפיו של ההיסטוריון ד"ר משה מוסק על בני הקהילה היהודית שהצטרפו למחתרת האנטי-פאשיסטית, על פעילותם במסגרת תנועת הפרטיזנים ועל הגיבורים שנפלו. תאריך ההרצאה: 30.10.25
ד"ר משה מוסק הוא ארכיונאי, היסטוריון, חוקר תולדות היישוב, יהדות בולגריה ומדעי הארכיונאות, סופר ילדים ופובליציסט ישראלי. כיהן כגנז המדינה, הממונה על גנזך המדינה וכיושב ראש האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע. נולד בימבול שבבולגריה ב-1941 ועלה לישראל במסגרת העלייה ההמונית. כיהן במספר רב של פורומי חוקרים כגון: נציג ישראל בארגון סיב"ל, סופיה, הארגון לחקר המקורות לתולדות ארצות הבלקן והים התיכון (1989–1990). נציג ישראל בקולוקוויום חוקרים בינ"ל לחקר ההיסטוריה המשותפת של ארצות מזרח ומרכז אירופה ורשה, (1996–2003). בין 2010–2016 כיהן כיו"ר אגודת הידידות ישראל-בולגריה, ב-1999 נמנה עם מייסדי וחברי הנהלת עמותת סלבדור למורשת יהודי בולגריה. בין השנים 1989–1994 כיהן כיושב ראש האיגוד הישראלי לארכיונאות ומידע. החל מ-2023 מעניק "האיגוד הישראלי לארכיונאות ומידע" מדי שנה את "פרס משה מוסק" לעבודות מחקר נבחרות בארכיונאות