fbpx
דרדרה ערב מלחמת העצמאות | מתוך אתר "כולנו בולגרים"

הבולגרים של דרדרה וקיבוץ איל

קיבוץ איל - כל הסיפור, החל מנקודת הישוב במזרח אגם החולה - דרדרה

קיבוץ איל ממוקם בדרום מזרח השרון, 4 ק"מ מזרחית, בקו אויר, מקיבוץ רמת הכובש. המרחק מ"הקו הירוק" הוא מאות מטרים. שכניו – הישובים צור יגאל וכוכב יאיר – ממזרח וצפון מזרח, הוקמו אחרי מלחמת ששת הימים. כקילומטר מדרום לקיבוץ נמצאת קלקיליה.
קיבוץ איל החל את דרכו בכפר סבא ומשם עבר דרך ארוכה, עד שהגיע למקומו הנוכחי.

העלייה וצעדים ראשונים בארץ:

בשנת 1945 קיבלה התנועה הציונית בבולגריה אלף סרטיפיקטים מהנהגת היישוב בארץ. סרטיפיקטים היו רישיונות עלייה חוקיים של ממשלת המנדט, במסגרת מדיניות הספר הלבן להגבלת העלייה. הקריטריונים לחלוקת הסרטיפיקטים הוכתבו ע"י צרכי היישוב בארץ – עליית צעירים שיכלו לתרום להתיישבות, להגנה ולבניין הארץ. כך נבחרו מרבית החלוצים הצעירים שהיו בין מקימי איל.

קבוצת צעירים ראשונה, יצאה מבולגריה ברכבת לאיסטנבול ומשם המשיכה לארץ באניית הנוסעים "טרנסילבניה", עליה היו גם עולים מרומניה. הקבוצה שהגיעה לחיפה בדצמבר 1945 . היו בה כמה עשרות צעירים – רובם היו בוגרי תנועות הנוער הציוניות בסופיה ובערי השדה. הם לא עלו כגרעין אורגני ומרביתם אף לא הכירו זה את זה לפני עלייתם. הגורם המאחד והמלכד אותם היה הרצון להגשים את הרעיון הציוני שלאורו התחנכו. מרביתם הכירו והתגבשו חברתית באנייה ובקיבוצים שהיו ביתם הראשון בארץ. בשלב יותר מאוחר יותר הצטרפו צעירים אלה לגרעין שהקים את קיבוץ איל.

כמקובל באותם ימים, בנמל חיפה קיבלו את פני הצעירים נציגי שלשת התנועות הקיבוציות הגדולות : הקיבוץ הארצי "השומר הצעיר" שהשתייך למפלגת מפ"ם, הקיבוץ המאוחד – אחדות העבודה/מפ"ם, ואיחוד הקבוצות והקיבוצים – מפא"י. נציגי התנועות הפעילו מאמצי שכנוע כדי שהצעירים יצטרפו לקיבוצים של תנועתם. הצעירים בחרו במרבית המקרים, להצטרף לקיבוץ השייך לזרם של התנועה בה התחנכו. כ- 30 צעירים, מרביתם – חניכי "החלוץ הצעיר", הגיעה לקיבוץ נען, של הקיבוץ המאוחד. הצעירים האחרים שהגיעו ב"טרנסילבניה" הלכו לקיבוץ עברון – של הקיבוץ הארצי ולקיבוץ אורים – של איחוד הקבוצות והקיבוצים.

בפברואר 1946 הפליגה "טרנסילבניה" פעם נוספת – הפעם מהנמל וורנה שבבולגריה, כשעל סיפונה 382 צעירים מבולגריה. מחציתם, שהיו בוגרי תנועות הנוער הציוניות, התפזרו בין קיבוצי התנועות השונות והמוסדות של עליית הנוער. המחצית האחרת התפזרו מי לערים ולמושבות ומי מהם הצטרפו אל קרוביהם בארץ. מבין הצעירים שהלכו לקיבוצים, כמה עשרות התקבלו בנען והצטרפו אל הקבוצה שהגיעה לנען חודש לפניהם. שתי הקבוצות שהו בנען כשנה ועבדו בענפי המשק השונים. הם התגבשו חברתית וקיבלו הכשרה והכנה טובה לקראת העתיד שציפה להם.

הצעירים ששהו בנען זוכרים היטב שבת, ה-29 ביוני 1946 הזכורה בתולדות היישוב כ"שבת השחורה". ביום זה קיימה בנען הנהגת הקיבוץ המאוחד, ערב שהוקדש לגרעיני העולים מבולגריה בכל קיבוצי התנועה. למסיבה הגדולה הגיעו כל מנהיגי התנועה – יצחק טבנקין, יצחק בן-אהרן, יגאל אלון, בני מהרשק ואחרים. הגיעו גם צעירים מקיבוצים נוספים – כפר גלעדי, גבת ואחרים. באותה שבת ביצעו הבריטים פעולת עונשין גדולה נגד היישוב היהודי. הצבא הבריטי פרץ לקיבוצים כדי לחפש נשק ולתפוש עולים בלתי לגאליים. שערי הקיבוץ הנעולים נפרצו ע"י הצבא הבריטי והחלו מעצרים וחקירות. הצעירים העולים קיבלו הנחיות מה לענות לשאלות החוקרים הבריטיים. לשאלה: מה שמך? התשובה היתה: משה רבנו. מאיפה אתה? יהודי מארץ ישראל.  כל זה לא עזר וצעירים מהקבוצה הבולגרית נעצרו ושהו במחנות מעצר בריטיים בלטרון וברפיח. רוב העצורים שוחררו כעבור זמן קצר והיו כאלה ששהו במעצר ארבעה חודשים.

הקמת גרעין "איל":
מייסדי גרעין איל היו למעשה שתי קבוצות שהתאחדו: חברי קבוצה אחת היו נערים מעפילים שהגיעו לארץ בשנות מלה"ע כנערים מרומניה, הונגריה וגרמניה. הנערים התחנכו כחברת נוער בקיבוץ אשדות יעקב וגויסו לפלמ"ח כהכשרה הראשונה של נוער עולה והיו לפלוגה א' של הפלמ"ח. באוקטובר 1944 הם השתחררו לאחר שירות פעיל של כשנה וחצי. לאחר שחרורם הם עברו לקיבוץ גינוסר, שם התאחדו עם צעירים מבולגריה שהתחנכו בגבת והגיעו גם הם לגינוסר. לשתי הקבוצות הצטרפו עוד כמה נערים ילידי בולגריה שכבר היו בגינוסר. הקבוצה המאוחדת מנתה בין 40-50 חברים, קראה לעצמה "איל" והייתה לגרעין התיישבותי של לקיבוץ המאוחד שהתעתד להקים קיבוץ, במקום שעליו יחליטו בתנועה ובמוסדות המיישבים. ב-1945 עבר גרעין איל מגינוסר לכפר סבא והמתין לבאות.

בינתיים, הוחלט בקיבוץ המאוחד לצרף ל"איל" בכפר סבא חברים נוספים. לקראת סוף 1946 נוספו לאיל חברי הקבוצה הבולגרית בנען ועוד קבוצה בולגרית קטנה יותר מכפר גלעדי – נתבקשו אף היא לעבור לכפר סבא. וכך מכל ההתחברויות והצרופים שונים קם גרעין "איל" שבעת הקמתו מנה כ-80 חברים.

חברי הגרעין התגוררו בצריפים ששימשו באותה תקופה להכשרת גרעיני התיישבות רבים. החברים התפרנסו מעבודתם. הם פיתחו משק עזר קטן ובו רפת וגן ירק ואף הקימו מכבסה ונגריה. יתר החברים עבדו בעבודות חוץ מכל הבא ליד, בסביבה הקרובה והרחוקה. חלק מהבנים עבדו במפעלי ים המלח בסדום והבנות עבדו בין היתר במשק בית בבתי כפר סבא ובטיפול בילדים.

הפרק של דרדרה:

שהיית חברי "איל" בכפר סבא נמשכה עד אמצע 1947.  בינתיים נתקבלה החלטה ליישבם בדרדרה – מקום בעל שם ערבי בגדה המזרחית של אגם החולה (שיובש רק בתחילת שנות ה-50). השטח המיועד להתיישבות נרכש בשנות ה-30 ע"י חברת "הכשרת היישוב". עבודות תשתית ראשונות להכנת המקום להתיישבות נעשו ע"י קרן היסוד והקרן הקיימת. רצועת הקרקע שנרכשה הייתה בגודל 1,300 דונם.  אורך הרצועה – כקילומטר אחד (מצפון לדרום) ורוחבה – כ-300 מטר בלבד משפת האגם במערב ועד לגבול המנדטורי עם סוריה – במזרח. עמדות הצבא הסורי חלשו על דרדרה מלמעלה והגישה היחידה למקום הייתה דרך האגם, באמצעות דוברות או סירות, שיצאו מקיבוץ חולתה, בגדה המערבית של האגם.  

העלייה לקרקע בדרדרה הייתה בתחילת יולי 1947 והוקם קיבוץ איל, או בשם המקראי הרשמי שניתן לו – אשמורה (אגב, השם לא נקלט והמשיכו לקרוא למקום דרדרה). הוחלט שלא כל חברי הגרעין יעברו לדרדרה. התנאים לא התאימו לקליטת משפחות עם ילדים שבינתיים נולדו.  במקום הוקמו רק שני צריפי מגורים וחדר אוכל וחסרו תשתיות בסיסיות לקליטת כל החברים. הייתה גם סיבה כלכלית: בכפר סבא החברים התפרנסו ממשק העזר ומעבודות חוץ. לעומת זאת בדרדרה, עיקר העבודות היו הכנת השטח לעיבוד חקלאי ובשלב הראשון לא היו מקורות פרנסה כלשהם. מסיבה זאת עלו לדרדרה רק קבוצה של כ-35 רווקים וביניהם כמה רווקות. מרביתם של חברי "איל" נשארו לפי שעה בכפר סבא ונשאו בעול הפרנסה של הגרעין כולו.

ככל שעבר הזמן, התברר יותר ויותר שמלחמה עם הערבים עומדת בפתח. החברים בדרדרה הפסיקו את כל עבודות התשתית להקמת הקיבוץ, כולל העבודות החקלאיות ועברו לעבודות ביצורים – חפירת בונקרים, עמדות ירי, תעלות קשר, הקמת גדרות והנחת שדות מוקשים מסביב לגדרות הקיבוץ. עבודות הביצורים הנרחבות והיסודיות הוכיחו את עצמן ביום המבחן, במלחמת העצמאות. ב-11 ביולי 1948 פתח גדוד חי"ר של הצבא הסורי בהתקפה על דרדרה, בסיוע ארטילריה ומטוסים. החברים, ביחד עם מחלקת חטיבת "כרמלי" שהייתה במקום, נלחמו בגבורה והדפו את ההתקפה, ממש על גדרות הקיבוץ וגרמו לסורים אבדות כבדות. בקרב נפלו שלשה חללים: אשר פרדו ומשה רחמים – חברי הקיבוץ, ילידי בולגריה ודוד שוורץ – לוחם חטיבת "כרמלי", ניצול שואה יליד רוסיה. תיאור מפורט ומרתק של הקרב, על כל שלביו, נמצא בדברים שכתב חבר הקיבוץ אדי מרכוס ז"ל. בהיותו אחראי על מערכת הקשר (הפנימית ועם העולם החיצון) מילא אדי את אחד התפקידים המרכזיים בהדיפת ההתקפה על דרדרה.

המעבר למקום הנוכחי של קיבוץ איל:

לאחר סיום הקרבות וחתימת הסכם שביתת הנשק עם סוריה הוכרזה דרדרה כאזור מפורז. בכך, אבדו למעשה הסיכויים להקים יישוב אזרחי במשבצת הקטנה המוקפת ע"י הצבא הסורי. המוסדות החליטו להעתיק את הקיבוץ למרכז הארץ, אך נפש החברים נקשרה למקום בגלל יופיו והפרידה מהנוף הגלילי הירוק והקירבה לאגם לא הייתה קלה. אך החברים קיבלו את הדין ובקיץ 1949 חזרו למחנה הקבע בכפר סבא, אל יתר חברי הגרעין. במקביל, החלו עבודות ההכנה בנקודה החדשה – במקומו הנוכחי של קיבוץ איל. העלייה לקרקע הייתה בנובמבר 1949.  בינתיים רבים מחברי הקיבוץ עזבו. אחדים עזבו במהלך המלחמה, אחרים לא השלימו עם הירידה מדרדרה.
החיים בקיבוץ איל בשנותיו הראשונות לא היו קלות. עד שהוקמו ענפי המשק והחלו להתבסס, הפרנסה היתה קשה. בינתיים, עם העלייה הגדולה מבולגריה בשנים 1948-49 הגיעו הורי החברים. נפשם של הבנים יצאה כדי לעזור להוריהם שהתמודדו עם קשיי הקליטה ובאיל חסרו התנאים לקליטתם. החל גל עזיבות שני – בנים עזבו את הקיבוץ כדי לעזור להורים. תוך שנים ספורות גדלו ראשוני הילדים בני הקיבוץ ובית ספר הקרוב ביותר היה בקיבוץ רמת הכובש, במרחק נסיעה של כ-10 ק"מ. הורים שלא השלימו עם האפשרות שילדיהם ילמדו בחוץ עזבו את הקיבוץ. גלי העזיבה התכופים דלדלו את הקיבוץ ובאמצע שנות ה-50 לא נשאר בו אף אחד מהחברים הרבים יוצאי בולגריה, שלקחו חלק מרכזי בהקמתו. בזה תם למעשה הפרק "הבולגרי" של קיבוץ איל.

תולדות המקום אחרי עזיבת גרעין איל:
אחרי מעבר גרעין איל למקומו הנוכחי של קיבוץ איל,באוקטובר 1949, התיישבה בדרדרה באופן זמני הכשרת פלמ"ח "הגוברים", שהקימה את קיבוץ גדות. חברי "הגוברים" (שבינתיים עברו לגדות) שמרו על המקום עד אפריל 1951.
בין השנים 1952-54 ישבה במקום היאחזות הנח"ל אשמורה. בינתיים התקדם מפעל ייבוש החולה. ב-1954 ירדה ההיאחזות והמקום הפך למוצב מחלקתי של צה"ל.

הדרמה האחרונה לפני ירידת המסך ההיסטורי על דרדרה, התרחשה במלחמת ששת הימים. ביום השני למלחמה – 7/6/1967, תקף הצבא הסורי את המקום בסיוע אש מהמוצבים שמעליו. בקרב שהתפתח נפגעו רבים מלוחמינו, אך בעזרת כוח עתודה שהגיע, נמנעה ההשתלטות הסורית.  עם פריצת צה"ל בצפון הגולן, תקפו כוחותינו באזור דרדרה, כפעולת הסחה להבקעה העיקרית בצפון הרמה. במסגרת קרב ההסחה נכבשו מספר מוצבים סוריים, ביניהם תל-הילאל, ג'לבינה והמוצב הסורי דרדרה. בקרבות מסביב לדרדרה נפלו מעל 30 לוחמי צה"ל. בתום מלחמת ששת הימים התרחק הגבול ובכך הסתיים תפקידה בטחוני של דרדרה. האדמות נמסרו ליישובי הסביבה, העמדות ומגדל העוז נעקרו כדי לא להפריע לעיבוד החקלאי.

אחרית דבר:

איל איננו היום, וגם לא היה קיבוץ "בולגרי", במובן שאפשר לומר זאת על יישובים כמו הר-טוב, בית חנן, כפר חיטים, שהוקמו ע"י יוצאי בולגריה בלבד. אך חלוצים מבולגריה ליוו את הקמתו, היוו מרבית חבריו בשנות קיומו הראשונות ומילאו תפקיד מרכזי בהגנתו ובפיתוחו. איל הוא דוגמא מני רבות, למאות רבות של בוגרי תנועות הנוער הציוניות בבולגריה, שעלו לאחר מלה"ע השנייה, חדורי רוח חלוצית ומוכנים לכל משימה לאומית של התיישבות והגנה, שהוטלה עליהם.

לפי נתוני ד"ר שלמה שאלתיאל (בספרו: "מארץ הולדת למולדת"):  3,100 עולים מבולגריה הגיעו לארץ בשנים 1944 עד נובמבר 1947.  בשלבי מלחמת העצמאות, מדצמבר 1947 ועד אוקטובר 1948 הגיעו עוד 7,900 עולים. בסך הכל 11,000 עולים מבולגריה הגיעו לאחר מלה"ע – לפני הקמת המדינה, בתקופת מלחמת העצמאות, ועוד לפני העלייה הגדולה מבולגריה שהחלה רק בשלהי 1948.  קיבוץ איל הוא דוגמא לתרומת העלייה מבולגריה למפעל ההתיישבות וההגנה על המולדת החדשה. לקריאת רשימת היישובים שהוקמו ע"י עולים מבולגריה, עיין במאמרו של ד"ר שלמה שאלתיאל.

היום קיים בדרדרה חניון יום של הקרן הקיימת ובו אתר זיכרון לניסיון ההתיישבות של גרעין איל ולעמידתו האיתנה בקרב קשה מול הצבא הסורי במלחמת העצמאות.
כיצד מגיעים לחניון: נוסעים מראש פינה צפונה בכביש 90 עד צומת מחניים. פונים ימינה בכביש 91, חולפים על פני משמר הירדן וממשיכים עד קיבוץ גדות. בגדות עוזבים את כביש 91 ונוסעים צפונה כ-4 ק"מ בכביש 918.  פונים ימינה (מזרחה) ונוסעים מעט יותר מקילומטר על דרך עפר עד לחניון דרדרה.

אהבתם את המאמר?

שתפו ב-Facebook
שתפו ב-Twitter
שתפו ב-Linkedin
שתפו ב-Pinterest

כתיבת תגובה

HebrewEnglishBulgarian

שלחו לנו הודעה

הרשמה לכנס בנושא רדיפה ושיתוף פעולה, הצלה והישרדות
22-24.5.23

בית מורשת יהדות בולגריה ביפו, איחוד עולי בולגריה, עמותת סלוודור, אגודת הידידות ישראל בולגריה, ועידת התביעות  מגרמניה, וקרן הרצלינה, מתכבדים להציג כנס בינלאומי בינתחומי בשיתוף יד ושם, מרכז דאהן בבר אילן, וסינמטק תל אביב: רדיפה ושיתוף פעולה, הצלה והישרדות: נקודות מבט חדשות על בולגריה והשואה לאחר 80 שנה

יום ב, 22 במאי – כנס בינלאומי – יד ושם, ירושלים
יום ג, 23 במאי –   כנס בינלאומי – מרכז דאהן – בר אילן
יום ד, 24 במאי – מרתון סרטים דוקומנטריים – סינמטק תל אביב

כרטיסים לסרט בעלות 25 ש"ח באמצעות קוד הנחה בולגריה25:

1. בחרו את הסרט הרצוי בקישור המצורף מטה
2. לחצו על לרכישה
3. סמנו מקומות באולם
4. במסך בו מופיע מחיר הכרטיס לחצו על בחרו סוג כרטיס ובחרו באפשרות קוד הטבה/שובר
5. הזינו את הקוד בולגריה25 והמחיר יתעדכן בהתאם להטבה
6. בכל שאלה ניתן לפנות למוקד שירות הלקוחות של סינמטק תל אביב 6876*

לחצו כאן לרכישת כרטיסים לסרטים באתר הסינמטק

09:30  ג׳אז בלקני – סרטו של ג׳קי קומפורטי – 76 דקות

ג׳אז בלקני מספר את סיפור החיים והמוזיקה של ניקו ניסימוב וחבריו היהודים מלהקת הג'אז הבולגרית "האופטימיסטים". הסרט מתאר את הצלחתם המטאורית כלהקה בסוף שנות ה- 30 בבולגריה. תחילתה של מלחמת העולם השנייה, כאשר בולגריה הצטרפה למדינות הציר, שינתה עבורם הכל. חוקים והגבלות על היהודים עצרו את ההופעות של הלהקה. כל חברי הלהקה היהודים גויסו למחנות לעבודת הכפייה כמו כל שאר הגברים היהודים, והקהילה כולה הייתה על סף הכחדה. ניקו נעצר על ידי הקומיסריון לענייני יהודים והועלה על משלוח שהיה מיועד למחנה המוות טרבלינקה. התערבותם של חבריו הבולגרים הצילה את חייו ברגע האחרון.

11:30 ספינת המעפילים סלבדור – סרטו של ניסים מוסק – 82 דקות

סיפורה הנשכח של ספינת המעפילים "סלבדור", שהפליגה מבולגריה לישראל ב1940- כשעל סיפונה 352 נוסעים, אך טבעה מול חופי טורקיה. מבין כל הנוסעים ששהו על הסיפון, רק 122 ניצלו. באמצעות חומרי ארכיון וראיונות עם ניצולים מגולל הבמאי, נסים מוסק, את סיפורה של האונייה "סלבדור" ואת סיפור ההעפלה של יהודי בולגריה, ומתעכב גם על האופן שבו התקבל האסון בקרב היישוב בארץ: התעלמות.

13:30 קרונות רכבת ריקים – פרופסור אדוארד גפני – 83 דקות

הסיפור המדהים של הישרדותם מזה של למעלה מ- 50,000 יהודים במלחמת העולם השנייה והרצח ההמוני של 11,393 יהודים מהשטחים ביוון ובמקדוניה שבשליטת בולגריה מזה. המזימה לרצוח את כל יהודי אירופה סומנה כ'סודית ביותר' אך הייתה פומבית. צילומי הרכבות הפכו את הפשע לגלוי. כשהעלילה נחשפה, קמו במחאה בולגרים משכבות רבות, מנהיגי כנסיות ומנהיגי פועלים, עורכי דין ורופאים. האם נסכן את חיינו כדי להציל מישהו? הבולגרים האמיצים האלה מעודדים אותנו לחשוב שאנחנו חייבים ויכולים לחולל שינוי.

15:30 האופטימיסטים – ג'קי קומפורטי – 81 דקות

סרט עטור פרסים על הנסיבות שהובילו להישרדותם החלקית של היהודים בממלכת בולגריה בתקופת השואה. "האופטימיסטים" (על שם להקת הג'אז שפעלה בבולגריה לפני המלחמה ואליה השתייכו חלק מהמרואיינים בסרט זה) הוא הסיפור הכמעט-לא-נודע אודות הישרדותם של יהודים בולגרים בידי נוצרים ומוסלמים. הסרט זכה בפרס השלום בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין. בפרס הראשון בקטגוריה של סרט תיעודי על "החוויה היהודית" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בירושלים, ובציון הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים "חלומות ותקוות" בארה"ב.

17:00 אירוע נעילת הכנס: חיבוקים בבולגרית והקרנת בכורה עולמית של הסרט 'מונומנט לאהבה'

להרשמה ורכישת כרטיסים לאירוע הנעילה החגיגי התקשרו לטלפון 054-453-4157 (יפה) 

מנחה: ג׳קי קומפורטי

ברכות:

ד"ר ג׳קי וידל, יו"ר עמותת בית מורשת יהודי בולגריה

השגריר דוד כהן, יו״ר עמותת סלבדור

יצחק ליפובצקי, יו"ר האגודה לשיתוף ואחווה בין ישראל לבולגריה

ה"מ רומיאנה בצ'ברובה, שגרירת בולגריה בישראלמנחם

 מנחם ז. רוזנזפט: הפגנת ה-24 למאי נגד גירוש היהודים וסמליותה

18:00 –  הקרנת בכורה עולמית של הסרט 'מונומנט לאהבה' של ג׳קי קומפורטי

מונומנט לאהבה מתארת מסע שעשה ג'קי קומפורטי עם אמו, איקה קומפורטי עובדיה, במשך למעלה מ-25 שנה לחקור, לתעד ולחשוף את הנרטיב של העם היהודי בתקופת השואה בבולגריה. ככל שהמסע המשותף התקדם, הסיפור האישי של איקה הלך ונחשף. היא חלקה זיכרונות ותובנות. כשהיא מצאה את יומנה מזמן המלחמה נחשפו גם ציפיותיה, מחשבותיה ורגשותיה, כנערה צעירה, מול עולם שמתמוטט למול עיניה ומתדרדר למלחמה. עזרה ותמיכה מחברים סייעו לה בזמנים הקשים והאכזריים להתמודד עם הסכנות והאתגרים ולשרוד. סיפור של איקה הוא מניפסט אנטי-מלחמתי שמתעמת עם טוטליטריות ושנאת אדם ומציב מונומנט לאהבה.

"אהבה היא הכוח הגדול ביותר בעולם. 

זה חזק יותר מהדת, זה חזק מהכל. 

אם אתה אוהב, אתה אתה עושה.

אם אתה לא אוהב, שום דבר לא יקרה. 

באהבה מגדלים ילדים, באהבה קשר נוצר בין שני אנשים. 

באהבה אנחנו הופכים להורים לילדים.

באהבה אנחנו הופכים למורים לסטודנטים. 

כאשר אתה אוהב משהו, אתה עובד כל החיים ונותן. 

אתה לא נותן? אין חיים, אין יופי. בלי אהבה,

שום דבר לא קורה. נקודה”

– איקה קומפורטי עובדיה

20:00 -19:45 – שאלות ותשובות

כרטיסים בקופת הסינמטק קודש למימון הכנס: *6876

יום 2

לחצו כאן להרשמה ליום השני באוניברסיטת בר-אילן (עלות כרטיס 30 ש"ח)

9:30-10:00 התכנסות וכיבוד קל

 

12:00 – 10:00 מושב פתיחה

יו"ר: ד"ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דהאן, אוניברסיטת בר-אילן

ברכות:

פרופ' שמואל רפאל, דיקן הפקולטה למדעי היהדות, אוניברסיטת בר-אילן

מר אינו יצחק, יו"ר איחוד עולי בולגריה

ה"מ רומיאנה בצ'ברובה, שגרירת בולגריה בישראל

11:00 – 10:30 מנחם ז. רוזנזפט, יועץ משפטי וסגן נשיא של הקונגרס היהודי העולמי, ניו יורק

השואה בבולגריה מזווית ראיה יהודית-גלובלית

11:00-12:00 שולחן עגול: התיעוד הקיים והבלתי-קיים לחקר תולדות יהודי בולגריה בשואה.

מה עוד נמצא בארכיונים? שאלות בלתי פתורות על בולגריה והשואה, ואתגרי המחקר בעתיד

יו"ר: משה מוסק

מוקדש לזכרו של עמנואל "אמקו" מרגוליס

בהשתתפות:

● ג'קי קומפורטי, בלומינגטון, אינדיאנה: דברי פתיחה

● אנגל צ'ורפצ׳ייב ארכיונאי, יד ושם

● וניה גזנקו, ארכיון המדינה של בולגריה, סופיה

● נדז׳ה ראגארו, Science Po, פריז (השתתפות באמצעות זום)

 

12:00-12:30 הפסקת קפה

 

12:30-14:15 מושב שני: זיכרון, הנצחה ומורשת

המושב מוקדש לכבודו של פרופ' רוברט ארנוב, אונ' אינדיאנה, בלומינגטון

יו"ר: ד"ר יוסף שרביט

● לאה כהן, חוקרת עצמאית, עיתונאית ודיפלומטית, נוינבורג

80 שנים לרדיפת היהודים ולהצלתם בממלכת בולגריה: מגמות חדשות ברוויזיוניזם של השואה

● מייקל בירנבאום, חוקר שואה, סופר ומתכנן מוזיאונים, לוס אנג'לס

על תפקידם החינוכי של מוזיאוני שואה ולקחי לימוד השואה.

● יצחק ליפובצקי, יו"ר האגודה לשיתוף ואחווה בין ישראל לבולגריה, תל אביב

האנדרטאות להנצחת הישרדות יהודי בולגריה בשואה, בסופיה ובתל אביב

● רני יגר, מכון הרטמן, ירושלים

״הגדת השואה״ כאמצעי להפנמת זיכרון השואה בקרב יהודי בולגריה

 

14:15-14:45 הפסקת קפה

 

16:00 – 14:45 מושב שלישי: יזמות, הצלה והישרדות

יו"ר: אורה שורצוולד, אוניברסיטת בר-אילן

● אורלי מירון, אוניברסיטת בר אילן

רשתות עסקיות יהודיות בבלקן: יזמות אתנית על-לאומית

● משה עובדיה, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

רבני בולגריה ופועלם להצלת היהודים בתקופת השואה

● ג׳קי קומפורטי, במאי קולנוע וחוקר תיעודי של יהודי בולגריה, בלומינגטון אינדיאנה

סרט תיעודי: ההפגנה נגד גירוש יהודי סופיה ב-24 במאי 1943

 

16:30- 16:00 הפסקת קפה

 

16:30-18:00 מושב רביעי: הביטוי האמנותי והתרבותי לגורל יהודי בולגריה בימי השואה

מוקדש לזכרה של המשוררת חוה פנחס-כהן ז"ל

יו"ר: ג'קי וידל, יו"ר בית מורשת יהודי בולגריה, יפו

● מרתה אלדג'ם בלומפילד, סופרת חוקרת ואמנית, מישיגן

קולות משוחזרים: רישומים על יהודי בולגריה בשואה

● אדוארד מקגלין גפני, לוס אנג'לס

אתגר השחזור ההיסטורי והשיפוט האתי

● רינה שעשוע-חסון, האגודה לשיתוף ואחווה ישראל-בולגריה, תל אביב

המשורר והמנהיג הציוני היהודי-בולגרי סימצ'ו איסקוב

● השחקן אלברט כהן, תל אביב

קריאה משירתו של איסקוב

יום 1

09:30 התכנסות

 

10:00-10:30 מושב פתיחה: ברכות

יו״ר: פרופ' דן מכמן, ראש המכון הבינלאומי לחקר השואה, יד ושם ואונ' בר-אילן

מר דני דיין, יו"ר הנהלת יד ושם

ד״ר ג׳קי וידל, יו"ר עמותת בית מורשת יהדות בולגריה ביפו

 

10:30-12:30 מושב ראשון: החקיקה האנטי-יהודית והשפעותיה על חיי היהודים בממלכת בולגריה

יו״ר: פרופ' דינה פורת

● ד״ר שלמה שאלתיאל, יד יערי, ישראל

הגלוי והסמוי במניעים של המתנגדים למדיניות האנטי-יהודית של ממשל המלך בוריס ה-3

● מוטי כנרי חוקר עצמאי, גבעתיים

גירוש האזרחים הזרים מבולגריה

● זדרבקה קרסטבה, אוניברסיטת קלימנט אוכרידסקי, סופיה

היבט החקיקה במדיניות האנטי-יהודית של ממלכת בולגריה (1941-1944)

● סטיבן סייג׳ – חוקר עצמאי, רוקוויל, מרילנד

מחנות העבודה והגטאות בבולגריה

 

12:30-13:15 הפסקת צהריים

 

13:15-15:00 מושב שני: "הפתרון הסופי של בעיית היהודים" בממלכת בולגריה המאוחדת

המושב מוקדש לזכרו של חלוץ המחקר על השואה בבולגריה, פרופסור פרדריק צ׳רי ז״ל

יו״ר: אנג'ל צ'ורפצ'ייב, יד ושם ואונ' חיפה

● רומן אברמוב – המרכז למחקר מתקדם, סופיה.

בולגריה והשואה – מסלול מפוצל

● וסיליס ריצאלוס, אוניברסיטת דמוקריטוס, תראקיה, סלוניקי:

רדיפת יהודי יוון באזור הכיבוש הבולגרי ביוון (1941-1943): המקרה של דראמה.

● סוזנה חזן, המוזיאון היהודי, אוגסבורג (השתתפות בזום)

אתגרי הכנת החלק על בולגריה בכרך 13 של סדרת התיעוד הגרמנית:

"הרדיפה והרצח של יהודי אירופה על ידי גרמניה הנאצית 1933-45".

 

15:00-15:30 הפסקת קפה

 

17:15 – 15:30 מושב שלישי: בולגריה והשואה: היסטוריה, זיכרון, ייצוג

יו״ר: משה מוסק, בית מורשת יהדות בולגריה

 דן מכמן, המכון הבינ"ל לחקר השואה, יד ושם ואונ' בר-אילן

חקר בולגריה והשואה: ההקשר הרחב

● נאדז' ראגארו – Science Po, פריז

תרומתם של המשפטים בבולגריה בתום מלחה"ע השנייה לתיעוד גורלם של היהודים (השתתפות זום)

● ג׳קי קומפורטי – חוקר ומתעד קולנועי, בלומינגטון, אינדיאנה

הנרטיב הגנוב של יהודי בולגריה והשואה

שולחן עגול בהנחיית יו"ר המושב:

נסיבות הישרדותם של יהודי בולגריה – פולמוסים מחקריים וזכרוניים

בהשתתפות: שלמה שאלתיאל, מוטי כנרי, ג'קי קומפורטי, דן מכמן, לאה כהן.

התנדבו

התנדבו לעבודה בבית המורשת.

זוהי הזדמנות לעזור לנו להנחיל את נכסי התרבות והזיכרון הקולקטיבי
של הקהילה היהודית בולגרית בארץ ובעולם.

אנו זקוקים לכישרונות מכל הסוגים.

תרמו לנו

אנחנו בעמותת בית מורשת יהדות בולגריה ביפו עושים מאמצים אדירים על מנת לשמר את נכסי התרבות, החומר והרוח של יהדות בולגריה.

נודה לכול תרומה שתוכלו לתרום בכדי לסייע לנו בשליחות זו.