בשלהי המאה ה-19 צצו בערים שונות בבולגריה ארגוני יהודים, שמטרתם הייתה לעודד עלייה והתיישבות בארץ ישראל (א"י). ארגונים אלה נוסדו בהשפעת תנועת "חיבת ציון" ברוסיה וכביטוי גובר בקרב יהודי בולגריה לשאיפה להתחדשות הקיום הלאומי היהודי בארץ האבות. גם להשגת עצמאותה הלאומית של בולגריה ושחרורה מן העול התורכי, הייתה השפעה על ההתעוררות לעלייה ולהתיישבות בארץ.
החל משנת 1882 ואילך הוקמו ארגונים להתיישבות בא"י בערים רבות, ביניהן: סופיה, פלובדיב, פאזארג'יק, רוסה, פלבן, וידין ועוד. הם נקראו בשמות שונים: "עזרת אחים", "שלום וברכה", "אהבת ציון", "אגודת אחים לישוב א"י ועוד. חברי הקבוצות תרמו כספים וגייסו תרומות, שנועדו לסייע להם לעלות ולרכוש אדמה להתיישבות בארץ. יהודים בודדים וגם קבוצות קטנות עלו לארץ בסוף המאה ה-19, התיישבו וניסו להיאחז בקרקע, אך נכנעו למחסור במים, למחלות, לפגעי האקלים, לבדידות ולתנאים הקשים ששררו בארץ בשלהי השלטון התורכי ושבו לבולגריה. אחרים התעקשו ותוך קורבנות ומאמץ רב, זכו להקים יישובים, שחלקם מתקיימים עד היום.
נציין להלן כמה מן היישובים שהוקמו על ידי עולים מבולגריה, חלקם יחד עם עולים מארצות אחרות:
1895 – ההתיישבות בחורן
הניסיון הראשון של יהודים מבולגריה להתיישב בארץ נעשה בשנת 1895 כאשר כמה משפחות מבולגריה הצטרפו לעולים מרומניה והקימו כ-10 נקודות אחיזה בחורן, לא הרחק מרמת הגולן של היום. בעזרת הברון רוטשילד נרכשו כ-150 אלף דונם, נקנה ציוד והחל עיבוד האדמה וסידור מגורים זמניים. ברם, היבולים הדלים והרעב, הקדחת שהפילה חללים רבים בקרב המבוגרים והילדים, העדר עזרה רפואית, הריחוק מן המושבות האחרות בארץ, התנכלות השלטון התורכי שדרש שוחד רב וכן הגנבות וההתקפות של הבדווים, כל אלה שברו את רוחם ובריאותם של המתיישבים. בעקבות צו גירוש מצד השלטון התורכי ובהוראת פקידי הברון, נטשו המתיישבים את המושבה, עברו לראש פינה ולאחר חמש שנים התיישבו ביבנאל.
1895 – המושבה הר טוב
שליחיה של "אגודת אחים ליישוב א"י מבולגריה הגיעו לארץ בראשית 1895, רכשו את אדמת ערטוף ובחג החנוכה אותה שנה עלו 12 המשפחות הראשונות מבין 60 הרשומות לעלייה והתיישבו במקום. אליעזר בן-יהודה הציע שהמושבה תקרא בשם הר-טוב.
תנאי המחייה והמגורים בשטח ההררי היו קשים ביותר. השלטון התורכי התנכל למתיישבים, הברון רוטשילד לא סייע, והחקלאות הכזיבה. המתיישבים התפרנסו בקושי מייצור גבינות מחלב עיזים ומייבוש פרחים ליצוא. במשך הזמן הוקמה טחנת קמח, בית-בד וכבשן לייצור סיד. בשנת 1929 תקפו ערביי הסביבה את המושבה, התושבים התפנו ברכבת לתל-אביב והמושבה הועלתה באש.
כעבור שנה חזרו חלק מן המשפחות והמושבה שוקמה והתפתחה מבחינה כלכלית. ערב מלחמת העצמאות רבו ההתקפות על הר-טוב ועל התחבורה אל המושבה. היישוב היה מבודד ולא ניתן היה להגם עליו. לאחר נפילת לוחמי מחלקת הל"ה בקרב בדרך לגוש עציון, ונפילת הגוש עצמו, נאלצה מפקדת "ההגנה" בלילה שלאחר הכרזת המדינה, לפנות את התושבים במשא רגלי מאובטח.
המושבה הר-טוב לא קמה מחדש ועל אדמתה הוקם מושב נוחם ואיזור התעשייה של בית שמש.
1929 – המושב בית חנן
המושב בית חנן הוקם בשנת 1929 כמושב עובדים ולא כמושבה והיה היישוב הראשון לאחר מאורעות תרפ"ט. הקמתו הייתה יוזמה של ההסתדרות הציונית בבולגריה. המתיישבים נבחרו בקפידה מבין מועמדים רבים והמושב זכה לסיוע והדרכה מצד מוסדות היישוב והסתדרות העבדים. המתיישבים בנו בתי מגורים, בית ספר ומוסדות ציבור, פיתחו ענפי חקלאות רבים ומגוונים והיטיבו לפתח חיי תרבות וחברה. לימים היו למורי הדרך והמסייעים למושבים של עולים מבולגריה באזור: גאליה וכפר הנגיד.
1932 – קיבוץ מעברות
הוקם בעמק חפר על ידי חלוצים מתנועת השומר הצעיר מרומניה ומבולגריה. הגרעין הבולגרי שהיה בין מקימי קיבוץ מעברות כלל את הדור הראשון של בוגרי תנועת השומר הצעיר בבולגריה. ביו חבריו הידועים יותר: המחנך דב אסא, המלחין נסים נסימוב, שליחי התנועה אליעזר ארדיטי ואליהו דניאל, פעיל העלייה הבלתי לגלית שרלו אשכנזי ועוד. מעברות הוא בין הקיבוצים הוותיקים בעמק חפר ואחד המבוססים בו.
1936 – מושב שיתופי כפר חיטים
היישוב הוקם במתכונת ישובי "חומה ומגדל" על ידי קבוצת עולים מבולגריה ובראשה חיים קריספין.
1945 – מושב בית הלוי
המושב הוקם על ידי עולים מארצות הבלקן ובכללם מבולגריה, ונקרא על שמו של המשורר יהודה הלוי, מגדולי היוצרים וההוגים היהודים בימי הביניים.
1946 – אורים
קבוצת אורים הוקמה במבצע עליית 11 היישובים בנגב הצפוני באוקטובר 1946. הגרעין המייסד היה מורכב מחניכי "גורדוניה" ו"מכבי הצעיר" שעלו מבולגריה. עקב הקשיים בפיתוח המשקי במקום, עברו המתיישבים הצעירים כעבור שנתיים לאזור הסמוך לקיבוץ צאלים. הקיבוץ מתבסס היום על שילוב ענפי חקלאות ותעשייה.
1948 – גאליה
מושב עובדים שנוסד על ידי עולים מבולגריה מיד לאחר עלייתם לארץ. פיתחו ענפי חקלאות משותפים ופרטיים והרחיבו את האוכלוסייה על ידי הדור הצעיר.
1949 – כפר הנגיד
מושב עובדים שהוקם על ידי עולים מבולגריה, שנה לאחר הקמת המדינה.
נוסף לקיבוצים ולמושבים שנוסדו על ידי עולים מבולגריה, הצטרפו מאות מבוגרי תנועות הנוער וחברות הנוער מבולגריה לקיבוצים בכל רחבי הארץ, ביניהם:
מסילות, עין שמר, עין החורש, רשפים, הזורע, גת, חצור, משמר העמק, רבדים, יד מרדכי, יקום, המעפיל, שמיר, עברון, גניגר, איל (ראשיתו בנקודה דרדרה, בגדה המזרחית של אגם החולה, שהדף את התקפת הסורים במלחמת העצמאות, אך נאלץ לעזוב מפאת הנסיבות הביטחוניות והכלכליות במקום המבודד, למקום חדש מול קלקיליה).
יישובים אלה ואחרים קבעו את שטחה המעובד של המדינה וקיימו את השמירה על גבולותיה.
