fbpx
סימצ'ו איסקוב | מאת מקור, שימוש הוגן, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=2133436
סימצ'ו איסקוב | מאת מקור, שימוש הוגן, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=2133436

סימצ'ו איסקוב – משורר, חולם ולוחם

1קורות חייו

·     סימצ'ו איסקוב נולד ב-19 לאוגוסט, 1919 בקיוסטנדיל. בעיר קהילה קטנה אך תוססת, בעלת תודעה ציונית. בבית הוריו הצנוע הילד סימצ'ו היה עטוף בחום ובאהבה ובאווירה של אהבת ארץ ישראל. מגיל צעיר הצטיין בלימודיו ובכישרון כתיבה. בתיכון המקומי למד בשקידה. למד עברית בכוחות עצמו. כך הוא הכיר את השירה והספרות העברית ומאוחר יותר, אף כתב שירים בשפה זו ותרגם ממנה לבולגרית. עם התגברות האנטישמיות בבולגריה, הרדיפות נגד היהודים פגעו גם בקהילה הדרומית ובאחת מההתנקלויות, סימצ'ו איסקוב נדקר ונפצע.

·      בתום לימודי בית הספר התיכון יצא לסופיה ונרשם לפקולטה למשפטים. למחייתו, פירנס עצמו כזַבָּן בחנות בגדים.

·      בין אלפי היהודים שנשלחו לעבודות כפייה בימי המלחמה, גם סימצ'ו איסקוב יצא למחנות העבודה, שם כתב רבים משיריו.

·        ב-21 לינואר 1949 נפטר המשורר שחלם לעלות ולא זכה. הותיר אוצר ספרותי רב.

2לוחם להפצת הציונות והעלייה לארץ ישראל

    קטע משירו על ביאליק:

אתה שותק כמי שחס על משפטיו…

ואני שוכח, כי נִכְוֵיתִי

ב"מגילת האש" שלך, שבה עַצֶבֶת

ואהבה כרוכות יחדיו

הרשה נא לי על "הציפור" לשאול:

האם כילד תתחנן אליה,

כי תזמר על תור-אביב של חלומנו,

אשר ביום מן הימים יזרח לַכּל?

3בימי האימה של הפשיזם

   סימצ'ו נרדף ועם הגליית יהודי הבירה לפרובינציה, חוזר הוא לקיוסטנדיל עיר הולדתו ומלמד שם      בבית הספר היהודי.

·        במקביל, ממשיך בפעילות האסורה במחתרת ואף נעצר.

·        סימצ'ו היה מעורה בנעשה בעולם ובעולם היהודי – הרדיפות, מרד גיטו ורשה, הגלייתם ורציחתם של יהודי תרקיה ומקדוניה ואף אסון טביעתה של "סלבדור". בימים אלה כתיבתו אינטנסיבית וכוללת שירה, מאמרים ורשימות בעיתונות הקונסיסטוריה היהודית.

·        הוא ידוע כמדריך מעולה וְנַערץ על מבוגרים וצעירים, בשל הלהט וכושר הביטוי המיוחדים לו.

4פַּן נוסף באישיותו:

    אהבתו למולדתו בולגריה, לנופיה, לאנשיה, לבני הכפר:

"אל היוגבים הבולגרים"

לבי לכם, לבי לכם,

בני כפר מאושרים,

בני כפר קודרים ואומללים, לבי לכם!

בעוד שכל מבט פשיסט נתעב

יבזיק כמו סכין חלוד בגב,

ייגש אלינו בן-הכפר

ובנימה של אח ומיודד

הרבה יביע במלים מעט:

"כולנו בני אדם, בחור, –

היהודים – הבולגרים – גורל אחד.

אותם אויבים, אותו המאבק…

זמנים יבואו, אחרים…

הללו יעברו… הם כבר עוברים…"

… אני אוהב אתכם

בלי מצרים!

השיר מבטא את אהבתו לאדם באשר הוא אדם.

5המצב ברחוב היהודי בבולגריה לאחר ה-9 בספטמבר 1944

    א. האופוריה עם תבוסת צבאות הרייך ונפילת השלטון הפשיסטי בבולגריה;

    ב. המאבק בין הקומוניסטים-רמסיסטים לבין המפלגות הציוניות ותנועות הנוער;

    ג. התייצבותו המוחלטת של סימצ'ו איסקוב לצד הרעיון הציוני – היה מראשי "החלוץ" ונציגם          לקראת הבחירות לקונגרס הציוני ה-22 בבאזל, שוויץ.

מצהלות השמחה עם תום משטר האימים וכניסת הצבא הרוסי יוצרים בקרב צעירים רבים וקומוניסטים יהודים את התחושה שעם זריחתה של שמש הדרור, תמו ימי החלוקה ללאומים ובכך גם לא קיימת בעיית היהודים.

·        האופוריה הולידה ברחוב היהודי את ה"ייבסקציה"; מעתה, לדעתם, עבור היהודים המשטר הקומוניסטי הוא חזות הכל…

·        סימצ'ו איסקוב, שרבים משיריו פיארו את המאבק בפשיזם וסיפרו את תהילתם של הפרטיזנים, בשירי ההלל לכבודם ולחופש שהגיע בזכותם – הבין מהר מאד שלא זו הדרך, ועל יהודי בולגריה לחפש את עתידם מחוץ לגבולותיה, במולדת עליה חלם והיה מוכן להשתתף וללחום על הקמת מדינה יהודית שם. כפי שראינו למעלה, היה לאחד מראשי "הֶחַלוץ הצעיר", כתב, נאם ושר על העתיד מלא הגבורה של העולים לארץ האבות.

6כמיהתו של המשורר לעלות ולהתיישב בארץ ישראל

"האם"

…. הבן אמר פשוט:

"אמי, אני יוצא לדרך.

מה טעם לחיים בלי אם?

אכן אלך. אי-שם נבנה מולדת,

שהיא הורָה ואם

לעם שלם!"

כלום לא תרצי כי ילדינו

יהיו חופשיים, גאים?

זכרי, אמי, את הרוגינו,

שנשכחו במוות,

כשם שנשכחו הם בחיים!"

… והוא – וכי אחרון הוא או ראשון?

בין ההולכים יש צעירים המון…

תפישתו ההומאנית-סוציאליסטית, שבאה לידי ביטוי בשירו האוהד ליוגב הבולגרי, השתלב היטב עם רצונו העז לממש כל אלה בַּאַרֶץ, עליה חלם וקיווה לשורר בה ולבנותה:

"… אני מקווה להגיע ארצה – ולשיר גם כמו ציפור דרור.

בארץ אמשיך לכתוב,

ואם ירצה הגורל, אהיה גם שם 'סימצ'ו איסקוב' ".

7.   הגורל המר הביא אכזבה לתקוותיו

מצבו הבריאותי הורע והלך והחמיר. אך הוא המשיך באדיקות בפעילותו הציבורית והספרותית, מחדרו הדל והבלתי מוסק.

סימצ'ו איסקוב קיים קשר אמיץ עם אישים שונים בארץ, דוגמת יצחק טבנקין. הוא חזר ועודד את הצעירים לקום, לעלות ולהגשים את החלום הציוני; הוא קורא ומשביע אותם, את אלה כשכינוהו בחיבה "חבֶרִי", ביטוי להערצתם ואהבתם אל מדריכם-חברם:

לחברַי היקרים בעלותם לארץ

התחלתם במבט תוהה, ברטט,

במשחקים, בקסם סיפורים.

עכשיו אתם קודחים באש לוהטת

ובתוך האש בוער גם ח בֶ רִ י !

והבית האחרון:

יוצאת כבר הרכבת. כלי-השיט

בחיפה יעגון עם אור-שחרית.

ושם, תחת כוכבי מולדת ושמים,

התחקו לח בֶ רִ י ?

8.     סימצ'ו איסקוב לא זכה להגשים את חלומו ליישב את הארץ עליה חלם ושר

המחלה הכריע אותו ויהדות בולגריה על כל רבדיה, צעירים ומבוגרים, ציונים וכאלה שראו בבולגריה את ארצם ומולדתם שאין בִּילתה, ספדו לו וראו בו את האביר הטרגי שבדומה למשה, ראה מנגד את הארץ ואליה לא בא – ועדיין לא מלאו לו שלושים. אלפים ליוו אותו בדרכו האחרונה ביום סגרירי וקר של שלהי ינואר 1949, את גדול משורריה של יהדות בולגריה המודרנית.

 (קטעי השירה הועתקו מאנדרטה – מבחר שירים בתרגומו של רפאל אליעז;

לחץ כאן לקריאת שירו – רכבות

אהבתם את המאמר?

שתפו ב-Facebook
שתפו ב-Twitter
שתפו ב-Linkedin
שתפו ב-Pinterest

כתיבת תגובה

HebrewEnglishBulgarian

שלחו לנו הודעה

הרשמה לכנס בנושא רדיפה ושיתוף פעולה, הצלה והישרדות
22-24.5.23

בית מורשת יהדות בולגריה ביפו, איחוד עולי בולגריה, עמותת סלוודור, אגודת הידידות ישראל בולגריה, ועידת התביעות  מגרמניה, וקרן הרצלינה, מתכבדים להציג כנס בינלאומי בינתחומי בשיתוף יד ושם, מרכז דאהן בבר אילן, וסינמטק תל אביב: רדיפה ושיתוף פעולה, הצלה והישרדות: נקודות מבט חדשות על בולגריה והשואה לאחר 80 שנה

יום ב, 22 במאי – כנס בינלאומי – יד ושם, ירושלים
יום ג, 23 במאי –   כנס בינלאומי – מרכז דאהן – בר אילן
יום ד, 24 במאי – מרתון סרטים דוקומנטריים – סינמטק תל אביב

כרטיסים לסרט בעלות 25 ש"ח באמצעות קוד הנחה בולגריה25:

1. בחרו את הסרט הרצוי בקישור המצורף מטה
2. לחצו על לרכישה
3. סמנו מקומות באולם
4. במסך בו מופיע מחיר הכרטיס לחצו על בחרו סוג כרטיס ובחרו באפשרות קוד הטבה/שובר
5. הזינו את הקוד בולגריה25 והמחיר יתעדכן בהתאם להטבה
6. בכל שאלה ניתן לפנות למוקד שירות הלקוחות של סינמטק תל אביב 6876*

לחצו כאן לרכישת כרטיסים לסרטים באתר הסינמטק

09:30  ג׳אז בלקני – סרטו של ג׳קי קומפורטי – 76 דקות

ג׳אז בלקני מספר את סיפור החיים והמוזיקה של ניקו ניסימוב וחבריו היהודים מלהקת הג'אז הבולגרית "האופטימיסטים". הסרט מתאר את הצלחתם המטאורית כלהקה בסוף שנות ה- 30 בבולגריה. תחילתה של מלחמת העולם השנייה, כאשר בולגריה הצטרפה למדינות הציר, שינתה עבורם הכל. חוקים והגבלות על היהודים עצרו את ההופעות של הלהקה. כל חברי הלהקה היהודים גויסו למחנות לעבודת הכפייה כמו כל שאר הגברים היהודים, והקהילה כולה הייתה על סף הכחדה. ניקו נעצר על ידי הקומיסריון לענייני יהודים והועלה על משלוח שהיה מיועד למחנה המוות טרבלינקה. התערבותם של חבריו הבולגרים הצילה את חייו ברגע האחרון.

11:30 ספינת המעפילים סלבדור – סרטו של ניסים מוסק – 82 דקות

סיפורה הנשכח של ספינת המעפילים "סלבדור", שהפליגה מבולגריה לישראל ב1940- כשעל סיפונה 352 נוסעים, אך טבעה מול חופי טורקיה. מבין כל הנוסעים ששהו על הסיפון, רק 122 ניצלו. באמצעות חומרי ארכיון וראיונות עם ניצולים מגולל הבמאי, נסים מוסק, את סיפורה של האונייה "סלבדור" ואת סיפור ההעפלה של יהודי בולגריה, ומתעכב גם על האופן שבו התקבל האסון בקרב היישוב בארץ: התעלמות.

13:30 קרונות רכבת ריקים – פרופסור אדוארד גפני – 83 דקות

הסיפור המדהים של הישרדותם מזה של למעלה מ- 50,000 יהודים במלחמת העולם השנייה והרצח ההמוני של 11,393 יהודים מהשטחים ביוון ובמקדוניה שבשליטת בולגריה מזה. המזימה לרצוח את כל יהודי אירופה סומנה כ'סודית ביותר' אך הייתה פומבית. צילומי הרכבות הפכו את הפשע לגלוי. כשהעלילה נחשפה, קמו במחאה בולגרים משכבות רבות, מנהיגי כנסיות ומנהיגי פועלים, עורכי דין ורופאים. האם נסכן את חיינו כדי להציל מישהו? הבולגרים האמיצים האלה מעודדים אותנו לחשוב שאנחנו חייבים ויכולים לחולל שינוי.

15:30 האופטימיסטים – ג'קי קומפורטי – 81 דקות

סרט עטור פרסים על הנסיבות שהובילו להישרדותם החלקית של היהודים בממלכת בולגריה בתקופת השואה. "האופטימיסטים" (על שם להקת הג'אז שפעלה בבולגריה לפני המלחמה ואליה השתייכו חלק מהמרואיינים בסרט זה) הוא הסיפור הכמעט-לא-נודע אודות הישרדותם של יהודים בולגרים בידי נוצרים ומוסלמים. הסרט זכה בפרס השלום בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין. בפרס הראשון בקטגוריה של סרט תיעודי על "החוויה היהודית" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בירושלים, ובציון הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים "חלומות ותקוות" בארה"ב.

17:00 אירוע נעילת הכנס: חיבוקים בבולגרית והקרנת בכורה עולמית של הסרט 'מונומנט לאהבה'

להרשמה ורכישת כרטיסים לאירוע הנעילה החגיגי התקשרו לטלפון 054-453-4157 (יפה) 

מנחה: ג׳קי קומפורטי

ברכות:

ד"ר ג׳קי וידל, יו"ר עמותת בית מורשת יהודי בולגריה

השגריר דוד כהן, יו״ר עמותת סלבדור

יצחק ליפובצקי, יו"ר האגודה לשיתוף ואחווה בין ישראל לבולגריה

ה"מ רומיאנה בצ'ברובה, שגרירת בולגריה בישראלמנחם

 מנחם ז. רוזנזפט: הפגנת ה-24 למאי נגד גירוש היהודים וסמליותה

18:00 –  הקרנת בכורה עולמית של הסרט 'מונומנט לאהבה' של ג׳קי קומפורטי

מונומנט לאהבה מתארת מסע שעשה ג'קי קומפורטי עם אמו, איקה קומפורטי עובדיה, במשך למעלה מ-25 שנה לחקור, לתעד ולחשוף את הנרטיב של העם היהודי בתקופת השואה בבולגריה. ככל שהמסע המשותף התקדם, הסיפור האישי של איקה הלך ונחשף. היא חלקה זיכרונות ותובנות. כשהיא מצאה את יומנה מזמן המלחמה נחשפו גם ציפיותיה, מחשבותיה ורגשותיה, כנערה צעירה, מול עולם שמתמוטט למול עיניה ומתדרדר למלחמה. עזרה ותמיכה מחברים סייעו לה בזמנים הקשים והאכזריים להתמודד עם הסכנות והאתגרים ולשרוד. סיפור של איקה הוא מניפסט אנטי-מלחמתי שמתעמת עם טוטליטריות ושנאת אדם ומציב מונומנט לאהבה.

"אהבה היא הכוח הגדול ביותר בעולם. 

זה חזק יותר מהדת, זה חזק מהכל. 

אם אתה אוהב, אתה אתה עושה.

אם אתה לא אוהב, שום דבר לא יקרה. 

באהבה מגדלים ילדים, באהבה קשר נוצר בין שני אנשים. 

באהבה אנחנו הופכים להורים לילדים.

באהבה אנחנו הופכים למורים לסטודנטים. 

כאשר אתה אוהב משהו, אתה עובד כל החיים ונותן. 

אתה לא נותן? אין חיים, אין יופי. בלי אהבה,

שום דבר לא קורה. נקודה”

– איקה קומפורטי עובדיה

20:00 -19:45 – שאלות ותשובות

כרטיסים בקופת הסינמטק קודש למימון הכנס: *6876

יום 2

לחצו כאן להרשמה ליום השני באוניברסיטת בר-אילן (עלות כרטיס 30 ש"ח)

9:30-10:00 התכנסות וכיבוד קל

 

12:00 – 10:00 מושב פתיחה

יו"ר: ד"ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דהאן, אוניברסיטת בר-אילן

ברכות:

פרופ' שמואל רפאל, דיקן הפקולטה למדעי היהדות, אוניברסיטת בר-אילן

מר אינו יצחק, יו"ר איחוד עולי בולגריה

ה"מ רומיאנה בצ'ברובה, שגרירת בולגריה בישראל

11:00 – 10:30 מנחם ז. רוזנזפט, יועץ משפטי וסגן נשיא של הקונגרס היהודי העולמי, ניו יורק

השואה בבולגריה מזווית ראיה יהודית-גלובלית

11:00-12:00 שולחן עגול: התיעוד הקיים והבלתי-קיים לחקר תולדות יהודי בולגריה בשואה.

מה עוד נמצא בארכיונים? שאלות בלתי פתורות על בולגריה והשואה, ואתגרי המחקר בעתיד

יו"ר: משה מוסק

מוקדש לזכרו של עמנואל "אמקו" מרגוליס

בהשתתפות:

● ג'קי קומפורטי, בלומינגטון, אינדיאנה: דברי פתיחה

● אנגל צ'ורפצ׳ייב ארכיונאי, יד ושם

● וניה גזנקו, ארכיון המדינה של בולגריה, סופיה

● נדז׳ה ראגארו, Science Po, פריז (השתתפות באמצעות זום)

 

12:00-12:30 הפסקת קפה

 

12:30-14:15 מושב שני: זיכרון, הנצחה ומורשת

המושב מוקדש לכבודו של פרופ' רוברט ארנוב, אונ' אינדיאנה, בלומינגטון

יו"ר: ד"ר יוסף שרביט

● לאה כהן, חוקרת עצמאית, עיתונאית ודיפלומטית, נוינבורג

80 שנים לרדיפת היהודים ולהצלתם בממלכת בולגריה: מגמות חדשות ברוויזיוניזם של השואה

● מייקל בירנבאום, חוקר שואה, סופר ומתכנן מוזיאונים, לוס אנג'לס

על תפקידם החינוכי של מוזיאוני שואה ולקחי לימוד השואה.

● יצחק ליפובצקי, יו"ר האגודה לשיתוף ואחווה בין ישראל לבולגריה, תל אביב

האנדרטאות להנצחת הישרדות יהודי בולגריה בשואה, בסופיה ובתל אביב

● רני יגר, מכון הרטמן, ירושלים

״הגדת השואה״ כאמצעי להפנמת זיכרון השואה בקרב יהודי בולגריה

 

14:15-14:45 הפסקת קפה

 

16:00 – 14:45 מושב שלישי: יזמות, הצלה והישרדות

יו"ר: אורה שורצוולד, אוניברסיטת בר-אילן

● אורלי מירון, אוניברסיטת בר אילן

רשתות עסקיות יהודיות בבלקן: יזמות אתנית על-לאומית

● משה עובדיה, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

רבני בולגריה ופועלם להצלת היהודים בתקופת השואה

● ג׳קי קומפורטי, במאי קולנוע וחוקר תיעודי של יהודי בולגריה, בלומינגטון אינדיאנה

סרט תיעודי: ההפגנה נגד גירוש יהודי סופיה ב-24 במאי 1943

 

16:30- 16:00 הפסקת קפה

 

16:30-18:00 מושב רביעי: הביטוי האמנותי והתרבותי לגורל יהודי בולגריה בימי השואה

מוקדש לזכרה של המשוררת חוה פנחס-כהן ז"ל

יו"ר: ג'קי וידל, יו"ר בית מורשת יהודי בולגריה, יפו

● מרתה אלדג'ם בלומפילד, סופרת חוקרת ואמנית, מישיגן

קולות משוחזרים: רישומים על יהודי בולגריה בשואה

● אדוארד מקגלין גפני, לוס אנג'לס

אתגר השחזור ההיסטורי והשיפוט האתי

● רינה שעשוע-חסון, האגודה לשיתוף ואחווה ישראל-בולגריה, תל אביב

המשורר והמנהיג הציוני היהודי-בולגרי סימצ'ו איסקוב

● השחקן אלברט כהן, תל אביב

קריאה משירתו של איסקוב

יום 1

09:30 התכנסות

 

10:00-10:30 מושב פתיחה: ברכות

יו״ר: פרופ' דן מכמן, ראש המכון הבינלאומי לחקר השואה, יד ושם ואונ' בר-אילן

מר דני דיין, יו"ר הנהלת יד ושם

ד״ר ג׳קי וידל, יו"ר עמותת בית מורשת יהדות בולגריה ביפו

 

10:30-12:30 מושב ראשון: החקיקה האנטי-יהודית והשפעותיה על חיי היהודים בממלכת בולגריה

יו״ר: פרופ' דינה פורת

● ד״ר שלמה שאלתיאל, יד יערי, ישראל

הגלוי והסמוי במניעים של המתנגדים למדיניות האנטי-יהודית של ממשל המלך בוריס ה-3

● מוטי כנרי חוקר עצמאי, גבעתיים

גירוש האזרחים הזרים מבולגריה

● זדרבקה קרסטבה, אוניברסיטת קלימנט אוכרידסקי, סופיה

היבט החקיקה במדיניות האנטי-יהודית של ממלכת בולגריה (1941-1944)

● סטיבן סייג׳ – חוקר עצמאי, רוקוויל, מרילנד

מחנות העבודה והגטאות בבולגריה

 

12:30-13:15 הפסקת צהריים

 

13:15-15:00 מושב שני: "הפתרון הסופי של בעיית היהודים" בממלכת בולגריה המאוחדת

המושב מוקדש לזכרו של חלוץ המחקר על השואה בבולגריה, פרופסור פרדריק צ׳רי ז״ל

יו״ר: אנג'ל צ'ורפצ'ייב, יד ושם ואונ' חיפה

● רומן אברמוב – המרכז למחקר מתקדם, סופיה.

בולגריה והשואה – מסלול מפוצל

● וסיליס ריצאלוס, אוניברסיטת דמוקריטוס, תראקיה, סלוניקי:

רדיפת יהודי יוון באזור הכיבוש הבולגרי ביוון (1941-1943): המקרה של דראמה.

● סוזנה חזן, המוזיאון היהודי, אוגסבורג (השתתפות בזום)

אתגרי הכנת החלק על בולגריה בכרך 13 של סדרת התיעוד הגרמנית:

"הרדיפה והרצח של יהודי אירופה על ידי גרמניה הנאצית 1933-45".

 

15:00-15:30 הפסקת קפה

 

17:15 – 15:30 מושב שלישי: בולגריה והשואה: היסטוריה, זיכרון, ייצוג

יו״ר: משה מוסק, בית מורשת יהדות בולגריה

 דן מכמן, המכון הבינ"ל לחקר השואה, יד ושם ואונ' בר-אילן

חקר בולגריה והשואה: ההקשר הרחב

● נאדז' ראגארו – Science Po, פריז

תרומתם של המשפטים בבולגריה בתום מלחה"ע השנייה לתיעוד גורלם של היהודים (השתתפות זום)

● ג׳קי קומפורטי – חוקר ומתעד קולנועי, בלומינגטון, אינדיאנה

הנרטיב הגנוב של יהודי בולגריה והשואה

שולחן עגול בהנחיית יו"ר המושב:

נסיבות הישרדותם של יהודי בולגריה – פולמוסים מחקריים וזכרוניים

בהשתתפות: שלמה שאלתיאל, מוטי כנרי, ג'קי קומפורטי, דן מכמן, לאה כהן.

התנדבו

התנדבו לעבודה בבית המורשת.

זוהי הזדמנות לעזור לנו להנחיל את נכסי התרבות והזיכרון הקולקטיבי
של הקהילה היהודית בולגרית בארץ ובעולם.

אנו זקוקים לכישרונות מכל הסוגים.

תרמו לנו

אנחנו בעמותת בית מורשת יהדות בולגריה ביפו עושים מאמצים אדירים על מנת לשמר את נכסי התרבות, החומר והרוח של יהדות בולגריה.

נודה לכול תרומה שתוכלו לתרום בכדי לסייע לנו בשליחות זו.